
איך (לדעת) לקחת פסק זמן
מכירים את התחושה שצריך גלגל הצלה, שכל מה שמנסים לא הולך, שום פוקוס לא עוזר, אנרגיה ירודה, עייפות או עצלנות לא ברורה, משהו ליטרלי לא
כאן תוכלו להנות מכל הפוסטים. להתבונן. להבין. לפתוח את הראש. פשוט להיות.

מכירים את התחושה שצריך גלגל הצלה, שכל מה שמנסים לא הולך, שום פוקוס לא עוזר, אנרגיה ירודה, עייפות או עצלנות לא ברורה, משהו ליטרלי לא

כל הדברים היפים באמתמתגלים בזמנםהאישי, הבלתי מתחשבהאוהבהפועם בקצבו של הלב(דנה ספקטור) כשאני מביטה לעבר הים, אני יודעת שיש עולם נרחב, שלעולם לא יתגלה אלי מקרוב,

על טיולים והתפתחות אישית בטיולים, נוודות ומסע רוחני לא מתוכנן שמצא אותו בדרך. לשם שינוי אדם בארץ. הקורונה החזירה אותו באמצע טיול-מסע-נוודות במרכז אמריקה. זכיתי

את מעיין הכרתי כמו הרבה אחרים שנכנסו לחיי בשנים האחרונות, און-ליין. דברים לא קורים במקרה, כך אומרים ולא סתם. את המילים האלה אני כותבת בתקופת

אם לא טסים לחו"ל… אז ננצל לדברים אחרים. חזרתי לצפון, הפעם לא כזה רחוק … פשוט כי קיבלתי הזדמנות לסבלט באזור כרמיאל. רגע לפני החגים,

הגעתי מוקדם לראש פינה, הסתובבתי בסמטאות שהובילו אותי לפינה קטנה ליד נחל ראש פינה, הכל עדיין היה סגור אבל לא היה לי אכפת, הגעתי למען

אז.. למי שפספס מהחלק הראשון, את יעל הכרתי און ליין, בזכות טרק שחשבתי לעשות. בחלק ההוא יעל שיתפה על הרגעים שלפני, על הטיול המשמעותי שלה,

יעל באר-שבעית במקור, בשנים האחרונות גרה בקניה שבדרום אפריקה והקורונה החזירה גם אותה.. את הראיון קיימנו כשהיא עוד היתה שם…טיילה לרוב לבדה בהודו, מרכז אמריקה,

עם אחד פק"ל קפה וחיבוק עם שני צילומים ושיחות עמוקותשלישי … רביעי.. חמישי… טיולים שונים, מגוון של אנשים, שלא לדבר על אלו שפוגשים תוך כדי …