הגיע הרגע להתוודות. מוכנים? תופים… שטיח אדום: לא התאהבתי בכל מקום שהייתי בו. בין אם בארץ או בחו"ל, כן אפילו בניו זילנד במקום שהיה לי

הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם, נופל וקם…שרים שבס ס', איפשהו בדרך כשלרגע הייתי בלי קליטה, השיר התנגן לי בראש…כך סתם, אווט אוף שום מקום,

זה קורה לפעמים, אני בטוחה כמו לי – גם לאחריםמפרוייקט אחד לשני, במרתון מתמיד וכל מה שבא לנו זה לרגע לעצור ולקחת אוירלצד היותי אדם

פתאום אין שלג.פחות משבוע עבר מאז מערכת השלג המטורפת שהיתה בצפון, זו שכל המדינה דיברה עליה ואנשים עמדו שעות בפקקים כדי להנות מהנוף הלבן. אנחנו

יום טיול נוסף ברמה, שניים במספר. היום יהיה פחות שלג… בניגוד לפוסט הקודם בסדרה, ידעתי שהיום יהיה אחרת.אחרי יום עבודה אחד, הגיע יום טיול נוסף. עדי

הקור חודר לעצמות. מזגנים, תנור ומפזרי חום. קפוא בדירת הסבלט בצפון, ולמרות זאת אני מאושרת. ריח הטבע מסביב והידיעה שיהיה זה שבוע אחד של 100%

פירסמתי תמונה. חבר מדרום אפריקה ראה ומיד שיגר הודעה: "את ניראית יפה מתמיד, איך את עושה את זה?"עניתי "לא משהו מיוחד, כנראה משום שהתמונה צולמה בטיולון

לאן תטוסו? מה היעד הראשון? לאן אתה הכי מתגעגע? השאלות האלה נשאלות בכל מיני ורסיות ומציפות לי את הפיד, הוול או כל סוג אחר שתבחרו,

אני מאמינה שטיול שמוסיף משמעות ומהווה עוד משהו לחיים, הוא כזה שלצד הטיול החיצוני, עוברים טיול פנימי. למה אני קוראת לזה טיול ולא מסע אולי