הקורונה שנכנסה לחיינו במרץ 2020, משכה אותנו ללונה פארק של חויות. ממשבר בריאותי, מצאנו את עצמנו נגררים למשהו הרבה יותר נרחב, כשענף הטיולים או אם

ממרץ 2020 גבולות ניו זילנד היו סגורים לתיירים זרים. הממשלה המקומית הצהירה מספר  פעמים שהגבולות יפתחו תחת פיקוח קפדני. פעם אחר פעם התאריך נדחה, האם

זה היה עוד ערב נחמד. בספונטניות שלעיתים מאפיינת אותי, בשעת לילה מאוחרת עליתי על הרכב לכיוון צפוןהשעה לא הרתיעה אותי הייתי עירנית ואין כמו נסיעה בכבישים המהירים,

עבר זמן מאז אותו טיול, בערך כמו הזמן שהצלחנו להוציא אותו לפועל. סוף סוף הצלחנו לארגן שהיא תקח יום חופש ותעשה איתי גם משהו אחר.

בין החגים מצאתי את עצמי בחויות, הופעות ותוכניות נוספות. בהם דברים שקשורים ליומן המסע. חשבתי בדרך מיוחדת איך להביא אותו לידיעת יותר אנשים וגם אם

וידוי:  התלבטתי על הכותרת. יותר מצבע אדום, עיר עם מגוון צבעים ואז זה הכה בי. סימן הקריאה. הגיע הזמן שידעו, היא מזהה עם יותר מצבע

משבר הקורונה האט את קצב הצמיחה של הקולינריה הישראלית, אבל לא עצר אותו לגמרי. הסגרים אילצו בעלי מקצוע ועסקים רבים לחשב מסלול מחדש. כשהמגיפה עדיין

דרום אמריקה, קנדה, אירופה, דרום אפריקה, ניו זילנד. לצד תשמרי על עצמך, איך את, איך המשפחה, עלו שאלות רבות על המצב ושאלת מרכזית אחת "את מפחדת?

הערבה היא מקום שכמעט כל אחד עבר בו לפחות פעם אחת, אבל עם יד על הלב אני חושבת שבערך כמעט כל אחד מכירים אותו ממש