איך הכנה נכונה הופכת למוכנות אמיתית

מהניסיון שלי, יש מגוון תחומים שאפשר להתכונן למסע.
משום שהמילים נכתבו בעקבות הקמינו, אז מרבית הדוגמאות יהיו מהחוויה שהסתיימה ממש לא מזמן 🙂
כדי להקל על העניין, נתמקד בחמישה תחומים עיקריים שבהם אפשר להתכונן למסע (וגם הם רק טעימה כי יש שפע של דוגמאות בכל אחד).
כל תחום תורם בדרכו שלו למוכנות הכוללת ויש שמשולבים זה בזה:

1. החלק הטכני – לוגיסטי

הכנה לוגיסטית כוללת את כל הפרטים המעשיים:

• ציוד ונעליים נוחות-מתאימות אישית (לא כאלה עם חור למי שעקב במקום אחר :). תמשיכו לקרוא תבינו על מה מדברת, אלא אם כבר התעדכנתם באינסטגרם).
• חלוקת ציוד: מה על הגב, מה במשלוח לנקודה הבאה. זה יכול להשתנות מידי יום, בהתאם למזג האויר.
• תכנון מסלול כללי (ועדיין להשאיר מקום לבלתי צפוי)
• לינה, ויזות, כרטיסים, ביטוחים (כולל תזכורת ביומן מתי כל דבר מסתיים, למקרה של שינוי) 
• בדיקת תחזית מזג אויר – זה הפך להיות דבר קבוע בסוף כל יום של הליכה ואיזה מזל שלקחתי איתי קצר וארוך, כי מרבית הזמן בקמינו הייתי עם ארוך. 

מוכנות לוגיסטית היא כשאני יודעת שגם אם משהו ישתבש – אני אמצא פתרון, זה לא יזעזע אותי או משהו בי.
כשגיליתי בבוקר הראשון של המסלול שנוצר חור בנעל שלי, לא נלחצתי, התפלאתי מתי זה בדיוק קרה, בגלל הגשם שמתי פלסטר רפואי שידעתי שיחסית יחזיק מעמד לאורך ההליכה ויצאתי לדרך. לאורך ההליכה לא חשבתי על זה, בסוף היום שהיה מלווה במזג אויר משתנה עד כדי ברד כואב, נחתי ולקחתי מונית לקנות חדשות.
כן, לא מצב אידיאלי כי ידוע – לא מתחילים ישר לצעוד עם נעליים חדשות, אבל זה עבד (גם אם העניק כמה יבלות) 

2. החלק הפיזי: להכין את הגוף למסע

תנועה פיזית משפיעה לפעמים על הגלגלים האחרים – זה לא רק אני אמרתי, זה גם מוכח מחקרית. הבטחתי לעצמי שלא אביא סימוכין מדעיים, אבל כולנו כבר בגיל שאנחנו מבינים את השפעת האנדורפינים, אז כן – לפעמים כשאנו מרגישים מוצפים מעניינים לוגיסטים, או ריגשית … לפעמים מספיקה הליכה של חצי שעה לסדר מחשבות או להרגיע רוחות.

ההכנה הפיזית לקמינו שלי היתה הכרחית בעיקר כי יצאתי עם פציעה קיימת וכאב כרוני, אז הן כללו:

• הליכות בהדרגה והבנת קצב ההליכה
• טיפול ברגליים ובגב
• רכישת כל מה שצריך לשמור על הרגל, להקל על כאבים ודברים אחרים

יש להודות באמת, הקילומטרים שהלכתי או קצב ההליכה לפני הקמינו, היו רחוקים מהמציאות שם. אני בכלל מאמינה, שאפשר גם לבנות את הקצב, הכושר וכדומה תוך כדי הקשבה לגוף בשטח.

מוכנות פיזית היא לדעת מתי לעצור ובאיזה קצב לצעוד בלי ייסורי מצפון. זה להכיר את הגוף ולא להילחם בו, אלא לעבוד איתו. גם כשהכל משתבש – לדעת שאגיע בסוף איכשהו.
המוכנות היתה גם להודות…  בשטח, למרות שתכננתי היטב את הקילומטרים וימי המנוחה, טעיתי. זה היה בתום יום ההליכה לברסלוס, הסיפור המלא בקרוב באינסטגרם, בהמשך אולי גם כאן. 

הגוף הוא חלק מהמסע, גם בחיים. הוכח מדעית שכדי לשחרר גם את היצירתיות, מספיקים 30 דקות של הליכה.

3. הכנה רגשית: להכין את הנפש (גם) לבלתי צפוי

בהכנה רגשית אנחנו יודעים ומבינים שיהיו רגעים מאתגרים, אולי נתפרק או שנהיה בהיי.

במוכנות רגשית המשמעות היא הרבה יותר עמוקה. אנחנו מקבלים שיש דברים שלא ברורים לנו, אנחנו מוכנים לקבל את הבלתי נודע.

זה כולל:

• להכיר את עצמי עם המגבלות, החוזקות והיכולות
• לבכות בלי לדעת למה, ולדעת שזה בסדר לבכות גם בלי לדעת למה
• להתמודד עם שקט (לפעמים מתמשך), חוסר ודאות ואפילו פשפשי מיטה בלי שזה יערער את הנשמה. 

לא תראו אותי עכשיו משתמש במונחים כמו חוסן נפשי, חוסן מנטלי התמודדות עם חרדה ועוד – אין חוקיות לעניין, המוכנות הריגשית שונה מאחד לאחת והיא גם יכולה להגיע בהפתעה גמורה ובלי שום הכנה… 

4. הכנה חברתית ובין-אישית

הכנה בין-אישית נוגעת קודם כל לחברים, משפחה ואולי גם עבודה. אני לא מדברת על לתת הסברים – חלילה, שכל אחד ואחת מאיתנו יעשו מה שנכון לנו. אנחנו לא צריכים להצדיק את הבחירות שלנו, אבל כן זה להכין לקראת מה הולך להיות.
יהיו פעמים שנצטרך להתמודד עם מי שמטיל ספק, וגם עם מי שתומך.
הרגעים האלו ילמדו אותנו עם מי כן לשתף ועם מי פחות
ולגבי המסלול – 
אנחנו נדע שיהיו הרבה פרידות זמניות
יהיו אנשים שנכיר ברמה עמוקה ויש שלא נזכור את שמם. 

כמו בחיים, גם במסע – ידעתי שאפגוש אנשים, אבל לא בהכרח אלך איתם. ולפעמים רק "בואן קמינו" אחד – יכול להעניק את כל מה שצריך.

מוכנות חברתית או מוכנות בינאישית היא כשמשהו פתאום קורה – לפעול מתוכי. לא מתוך מה יחשבו עלי.  לדעת לתקשר דברים לאחרים, בין אם לאנשים קרובים או זרים – כשצריך מרחב אישי.  לא התביישתי לענות למישהו ״אין בעיה שנצעד ביחד, אבל היום בא לי לצעוד בשקט״ כשהוא שאל אם אפשר לצעוד ביחד. 

5. הכנה נפשית/ערכית: חלק מה- למה של המסע אבל גם הכנה לחיים

בהכנה הנפשית אנחנו מבינים שלא כל מה שנצפה יקרה במציאות, מבינים שאולי נצטרך להוריד שליטה.
אני יכולה לדעת מהם הערכים והאמונות שלי, האם אפעל לפיהם זו השאלה?

במוכנות הנפשית אנחנו ניתן מקום  לבלתי נודע, גם אם הוא יעניק פחד מסויים. אזהה את ערכים שלי פועמים בתוכי ובאים לידי ביטוי, אסכים להיות גם לא מוכנה. 
זה יכלול דברים כמו ההבנה של מה חשוב לי ולא להתבלבל כשיש רגעים של ערפל או ספק. 
המוכנות המצפן הפנימי שלי יתפוס מקום נרחב.