מעיין ברקוביץ': אישה שיוצאת לטייל זה אחרת

השיח על פחד ואזור נוחות הוביל אותי לשאול אותה על המחוייבות שלה לעזרה למטיילות. משהו שגבר לעולם לא יבין. איך הגיעה אליך התובנה שזה מה שאת רוצה לעשות?
כמו כל הדברים הטובים, בטיול.
וכמו ששיערת, היה אחד משמעותי שעשה לי את הטוויסט.
זה היה אחרי שיצאתי לטיול אחד עם חברה טובה, שגדלה לתוך טיולים כך שלשתינו היו מיומנויות טיול והכל היה קליל, מיד אחריו יצאתי לשביל הגולן עם דנה, חברה טובה שלי. זה היה מעבר חד. אומנם דנה גם טיילה, אבל היא לא קיבלה את אותם הכלים כילדה.
היו לנו הרבה ריבים בדרך. באחת השיחות היא הסבירה לי שהיא לא יודעת איך לעזור לי בתכנון ולהיות ערה לשביל, למרות ששיתפתי אותה משהו עדיין לא התחבר.
כשחזרתי מהטיול, כתבתי את הפוסט המפורט שלי וככה זה בעצם התחיל. היא עזרה לי למקד את הנקודה, במיוחד שהיא כן יודעת איך לטייל עם עצמה, היא חזקה, גם אם היתה פצועה חלק מהשביל היא סחבה  ועדיין הרגישה שמשהו חסר לה.
כמדריכה, ראיתי את ההבדל בין המודרכות והמודרכים שהיו לי והשיחה עם דנה היא זו שחידדה את זה.
לדעתה, כשיש הרבה שפע של ידע למטיילים, מאתגר לדעת מה אמין ומה לא, מי מנסה למכור לך או באמת לעזור לך.

לדעת מעיין,  זה יותר טיבעי ורגיל לילדה שטיילה עם ההורים להיות שותפה לטיול וחלק מהטבע, מאשר למישהי שישבה בפיקניק ליד הבית.
שוחחנו קצת על חויות טיולי בית-ספר, מעיין הסבירה שטיבעי שבתי הספר במסגרת הזמן המוקצה לטיולים יבחרו להשקיע יותר בפן החברתי. 

שיתפתי אותה: אם בתקופה שלי עשינו סנפלינג, טיפוס הרים, זחילה במערה והליכות ארוכות, היום להבנתי הרבה דברים השתנו. אני יכולה לומר שהיתה בי התחושה של תמהיל חברתי משולב עם טבע. זכיתי.

למה דווקא נשים, את לא חושבת שגם לגברים יש איזשהו חוסר?

אני נוטה לחשוב שבישראל לפחות, בגלל הדרך שבה מחנכים אותנו מאוד מגדרית. לגברים יש יותר חוויות פיזיות ושטח שמאפשרים להם לקבל בטחון עצמי, בעוד שמלמדים בנות להיות יותר מנומסות, אפילו לשתוק אם הן לא בטוחות.  זו הכללה קשה וברור שיש מגוון, אבל זו החוויה שלי כמדריכה ושגם התרבות פה משמרת את זה שהגבר יכול להיות יותר עצמאי בעוד אישה צריכה סיוע. וזה מאוד משפיע על התחושה של אישה לצאת לטבע, שכן דורש בטחון, בעיקר אם משהו ירגיש לא נוח, לא נעים, לא כייפי או כואב.