עם כל אחד שנטייל, נקבל משהו אחר

עם אחד פק"ל קפה וחיבוק 
עם שני צילומים ושיחות עמוקות
שלישי … רביעי.. חמישי… 

טיולים שונים, מגוון של אנשים, שלא לדבר על אלו שפוגשים תוך כדי …

אל תדברי עם זרים, אם מישהו נגש אליך – תתעלמי ותתרחקי
אם מישהו מגיש לך יד – תזהרי
אם רוצים ממך כסף, תשמרי קרוב אליך את הארנק, כבר היו מיקרים
אם פונים אליך לעזרה, תביני, יש מצב שאלו כייסים

מי מאיתנו גדל ולא שמע משהו מאין זה מההורים או מהסביבה, שירים את היד…
לא יודעת מה איתכם, אני גדלתי בבית שכזה
נו, טוב – אבא בתפקיד ניהולי בשירות הציבורי, מה אני מצפה?

ולא, אני לא חושבת שזה קשור רק לדור של ההורים שלנו, כי זה גם קורה וקרה בדורות אחרים ו- וואלה, לפעמים נדמה שככל שעוברים הימים ואנחנו שומעים על כל מיני מקרים, לנו – הנשים, מרגיש לפעמים הרבה יותר מאתגר, אבל כאחת ששמעה חדשות לבקרים גם במדינות אחרות – גם לגברים קורים מיקרים… כן, קצת שונים

בקיצור – אני חושבת שזה קשור לסביבה שהם גדלו: בין אם משפחה, חברים, מקום מגורים ועוד איומים כאלו ואחרים, לכו תדעו מה התחולל באמת אצלם אי שם באותם הימים.

יצא לי לחשוב על זה כשטיילתי לאחרונה עם אנשים שונים, וכמו כולנו בטיולים צברתי עוד חויות, תובנות ונתקלתי בסיטואציות מגוונות וכמובן באנשים.

 

לסמוך על זרים

בעצירה בעין פיק, בעודנו יושבים על גדת הבריכה, עזרתי לאבא עם התינוק שלו. אז לראשונה עלתה בי המחשבה, האם אני הייתי ככה סומכת על אדם זר, באמת שאין לי מושג איך הוא סמך עלי. 

אח"כ אספנו טרמפיסטית, שלא חששה לעלות איתנו לבד. מזל. זה הזכיר לי את התקופה שתפסנו בגיל ההתבגרות טרמפים לאילת, נסיעה של 3 שעות ברכב, הפכה להיות 9 – אז היינו חבורה. בניו זילנד יצא לי לתפוס טרמפ לבד פה ושם – הבטן היא זו שמובילה, כנראה וכמה שבטוח, גם שם היו מיקרים. הכל מדובר בתרבות מקומית כי תהיתי אם אני היום הייתי עושה את זה גם לו הייתי בגילה.
כמובן שאח"כ היו עוד סיטואציות של שיחות עם זרים, אלו היו קצת שונות, אולי כי התכנסתי יותר בתוך עצמי. 

בטיול למצפה רמון, תוך כדי הליכה פיתחנו בקלות שיחה עם קבוצת קצינות מבה"ד 1, יש משהו שיותר קל לפתח שיחה כשיש משהו משותף.

 

אם לא הייתי מדברת עם זרים, כנראה שגם לא הייתי מכירה אותה
אם לא הייתי מדברת עם זרים, כנראה שגם לא הייתי מכירה אותה

אין קץ לילדות

בטיול האחרון לדרום, בו מצאתי את עצמי מפתחת שיחות בקלות עם ילדים, הורים, צעירים, מבוגרים, משפחות, בודדים שוב הופתעתי מעצמי איך אני מצליחה לייצר משמעות גם מהפשטות, במיוחד מהמפגשים עם אנשים.

פעם חשבתי שמדובר בכבדות, היום אני מבינה שזו פשוט הערכה של הדברים הקטנים שקורים לנו בחיים.

הכי קלילות, פשוט משמעות – כותבת ועל פני השפה התחתונה זזה לחיוך קטן, נזכרת באותה ילדה קטנה באילת ובילד החמוד בהר הצבעים בדרום אמריקה. כנראה שלא סתם נזכרתי בהם, כי כשאנחנו ילדים, לכאורה אנחנו נהנים מהדברים הקטנים הרבה יותר. 
בזה אחר זה מפגש עם אנשים שונים, הזכיר לי למה אני אוהבת טיולים.

אמא שלו קראה לו כמה פעמים...

ליפול לידיים הנכונות

 

מגיעה לשיעור סאפ בפעם הראשונה, כולי התרגשות של ילדה קטנה, אחרי הכל חיכיתי יותר משנה לעניין (רגל שבורה וזה..), מפה לשם "תכירי זה… " מסתבר שהמדריך שלי בן 16.  

כשלמדתי פילאטיס שיקומי, קיבלתי מתנה מהמאסטרית שלי: תלמדי ליפול לידי אנשים ובעלי מקצוע, גם אם את יודעת דבר אחד או שניים בחיים – תאפשרי לעצמך להקשיב, לכי תדעי מה תגלי ותלמדי".
זה היה לפני יותר מ- 12 שנה, זה הולך איתי עד היום לכל פינה. מוזמנים לאמץ, גם אם זה מאתגר לפעמים במהלך השנים, כי אנחנו "יודעים יותר, התרגול משתלם.
חוויה מהנה, לא רק הסאפ – גם השיחה שהיתה אי שם בים.

 

זה רק אני והמדריך שלי

לפזר חיוכים לכל הכיוונים ותמיד להיות בעניינים

 

חשבתם כמה אפשר להבין מחיוך של אדם?  עם שיניים או בלי, למצלמה או כזה שמגלה אושר אמיתי.  

חשבתם פעם איך זה משפיע על מישהו כשאתם מצליחים להעלות בו חיוך?
כשישבנו לאכול ארוחת ערב בחוף באילת, פיתחתי שיחה קצרה עם המלצרית, התגלה שהיא לא מזמן עזבה את השכונה שבה גדלתי. ההתקשקשות איתה הזכירה לי את אבא שלי, באופן מפתיע, נראה לי שממנו פיתחתי את רוח השיחות עם אנשים זרים, כשהיינו נוסעים איתו לחופשות (כן, הוריי גרושים), הוא היה מדבר חופשי עם כל אחד ועוזר ולו בדבר קטן. תודה אבאל'ה.
בוקר, השעה מוקדמת ,משפחה מפרה את השקט בקניון האדום. היות ועצרנו לקטנה, שאלתי אותם אם הם רוצים שאצלם אותם. תסתכלו לשם.. תעשו ככה – גרמתי להם לצחוק. דקות אחרי, עצר אחד הבנים ואמר לי: תביאי את הטלפון שלך, אצלם אותך "תסתכלי לשם" חחח
כשהגענו לאגם הנעלם, הגיעה סבתא עם שני הנכדים, הם החליטו שהם יורדים לטבול באגם, היא אמרה שהיא תחכה להם בנקודת התצפית. מתחת לכובע, ראיתי איך היא התרגשה לראות אותם טובלים, כמה היא מתרגשת לטייל איתם ביחד ושזו הפעם הראשונה שלה באגם. מיד שאלתי: "לצלם אותך?" היא חייכה במבוכה "שתשאר לך מזכרת". היא שיתפה פעולה עד הסוף, אחרי שהשתחררה מהמבוכה. עדי אמרה לי: "נראה שעשית לה את היום". "שטויות" עניתי, "רק צילמתי". היא צחקה איך שגם כאן כמו בבוקר, אמרתי לה מה לעשות וגרמתי לה לחייך, צחקתי. עדי התעקשה "עשית עוד מעשה טוב". אני כבר לא זוכרת מי מאיתנו אמרה שעבורה המעשה יכול להיות עולם ומלואו.
חשבתי על סבתא שלי…

 

פשווט לעשות... תודה לעדי על התיעוד

על הספסל מול האגם

 

רגע לפני שעזבנו את אילת נכנסו לסופר. בזוית העין ראיתי בקבוקי יין. יודעת למה ויתרתי, אבל לא רלוונטי. אח"כ הצטערתי.
תזכורת אישית (בפעם המיליון): תעשי מה שאת רוצה!

עממה, יש מישהו למעלה כנראה ששמע את העניין וסידר שאעבור ליד מישהו עם בקבוק יין ואני פשוט באופן שמתאים לי שלפתי "לחיים". הוא הציע כוסית, ברור שהסכמתי. הזמנתי אותתו להצטרף אלינו לכוסית מול האגם.
לא מזמן מישהו אמר לי "תחייכי ותוכלי לזכות". אז באותה הגרלה לא זכיתי, אבל בהחלט חיוך מעניק הזדמנויות ושיחות נהדרות 

 

גם בעלי חיים מוציאים ממני חיוכים

הזמנה לחוויה

 

"אכפת לך לשים שנייה עין (היא מצביעה לכיוון הילדים), אני מבטיחה הם ילדים טובים". כך זה התחיל, דקות ארוכות של שיחה. טועמות בירה מקומית בטעמי המדבר, תמר… חולקות חויות חיים, משתפות בשאלות ותהיות ואני… שאף פעם לא חושבת "מה ייצא לי מזה", אלא זה פשוט קורה – הפעם קיבלתי הזמנת לחווית ירי, בהדרכתה. אני מחכה להזדמנות הראשונה.

 

מדיטציית נהיגה בדרך חזרה

בדרך הביתה, מדיטציה. כל נהיגה ארוכה שחזרתי הביתה, קיבלתי שיקוף לדברים, נו – אומרים שכל דבר ואחד שאנחנו נפגשים איתו בחיים משקף משהו בנו. וואלה, אני רואה את זה יותר ויותר.  

לו הייתי מאמצת את ה"אל תדברי עם זרים", כנראה שלא הייתי צוברת ולומדת בכלל מאחרים.
נזכרתי בשיחות ומפגשים שהיו לי ברחבי העולם, עם מי זרמתי יותר ועם מי נזהרתי, כשהבטן שלי הרגישה לי להיזהר כשהזמינו אותי להתארח בבית של מקומי.
תכל'ס זה מפתיע אותי שדווקא בטיול בישראל, מצאתי את המילים לעניין.
מגוון הטיולים שלנו, מוציא כל פעם פן אחר שקיים גם בתוכנו – כי זה ה- לדבר עם זרים (תעוזה, שחרור, נוחות), זה לטייל עם אנשים (לתקשר מחשבות, לסגל את עצמנו) ו.. לטייל בתוך עצמנו… 

ומה איתכם, יצא לכם פעם לעצור ולחשוב על האנשים שנתקלתם בהם בדרך ומה קיבלתם או הענקתם להם? 

To travel is to take a journey into yourself, Danny Kaye

כמה נהנית / נתרמת מהכתבה ?

להצבעה

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 1

איזה כיף להיות הראשון להצביע

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

סגירת תפריט

כאן (גם) מטיילים בפיג'מה

הרצאה און ליין חינמית

כשעולם הטיול והניהול נפגשים

פספסת את הלייב ?
ההקלטה זמינה ל- 48 שעות בלבד