אל קלפטה הינה עיירה יפייפיה ורגועה, הממוקמת על גדות אגם ארגנטינו, למרות הבארים והמסעדות הנחמדות – אין מה לעשות בה יותר מידי. עדיף להחליף כסף לפני ההגעה אליה ולהתכונן – היא יקרה..
שתי סיבות עיקריות הגורמות לנהירה הגדולה לעיירה הרגועה: אל צ'לטן האהובה והיציאה לפארק הקרחונים Parque nacional los Glaciares והאטרקציות הרבות שיש בסביבה, ובראשם הקרחון המתנפץ, או בשמו האמיתי פריטו מורנו Perito Moreno. המשך…
פטגוניה בעיצומה משתקפת מבעד לחלון האוטובוס
הנסיעה מאל קלפטה לאל צ'לטן קצרה למדי (במונחים של דרום אמריקה) ויפייפיה. המשך…
פוקון-סן מרטין-ברילוצ'ה
האוטובוס סטה מהדרך והגיע לוולינגטון ?! לרגע הרגיש ככה… הרוחות המנשבות, ההרים המקיפים ואגם רחב ידיים שנראה כמו המפרץ של וולי.
ברוכים הבאים לצפון פטגוניה. המשך…
חיוך גדול נפרס על פניי. סוג של לא מאמינה. נזכרת באחי שמספר על המקום ובליבי אומרת תודה לחבר שהמליץ על ההוסטל הממוקם על גדות האגם.
לרגע מתעורר זכרון של פוקרה, נפאל. מדהים אותי שוב איך המוח שלנו עושה שליפה וקישור בשנייה.
בלית ברירה נאלצת לשבת בקור העז של הבוקר המוקדם, עוד לא פתחו את הקבלה… לא נורא, נהנית מהנוף וכמובן … שולפת את המצלמה: הויאריקה – הר הגעש. לפחות עד שיפתח איזה משהו, אח"כ עוד אספיק להתחמם עם כוס קפה. המשך…
היום החל מוקדם מאוד , רציתי להימנע מהעומס ולהספיק לבקר בשני מקומות. שעתיים נסיעה בלבד הפרידו בין סנטיאגו לולאפראיסו.
ההשכמה המוקדמת מאותתת – אני רוצה קפה, שמעתי שיש סטרבקס בעיר ! איך שחלפה המחשבה הוא נגלה למול עיניי – לא לפני שאני לוקחת תמונה של הכיכר הריקה בזכות השעה.. המשך…
מנדוזה-סנטיאגו, הדרך יפייפיה. לא סתם אמרו לי אל תוותרי עליה בשעות אור יום – תכל'ס אי אפשר אחרת, מעברי הגבול בין המדינות סגורים בלילות.
היציאה המוקדמת, העייפות והאוטובוס סופר-נוח הכריעו ולצערי הייתי ערה באון אוף בראשית הדרך.
מידי פעם שפקחתי עיניי ראיתי נחל שוצף, ירוק שהזכיר את ניו זילנד ואת הרי האנדים המרהיבים בעוצמתם…
מעבר הגבול היה מעניין… המשך…
שעה וחצי טיסה הפרידו בין צפון המדינה למרכזה.
"בעמק יפה, בין הרים ושדות" לאה גולדברג כותבת.. וזה רץ לי בראש, מנדוזה שוכנת למרגלות האנדים רק שבה יש בתים פרטיים ורבי קומות ולא בניינים בני 5 קומות … המשך…
סן פדרו, צ'ילה-סלטה וחוחוי, כן – אני בארגנטינה…
סן פדרו דה אטקמה, צ'ילה – נסיעה קצרה באוטובוס, מבט קצר לאחור, צעד לפנים ואני בארגטינה..
זו היתה הפעם הראשונה שעברתי בין המדינות (בהמשך אגלה ואבין שאפשר וכדאי פחות לזגזג) המשך…
"צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח …. "
Desert road, ניו זילנד 2016 – זו הפעם האחרונה שהייתי במדבר. לא מדבר מהסוג שאנחנו מכירים: לא חם או לח, אין בו זבובים או אבק, רק מעט שממון – שזו תכל'ס ההגדרה.
ימין ושמאל רק חול וחול. המשך…
פונו-טקנה-אריקה. מעבר הגבול היה פשוט וקל, הדרך קצת פחות.
כדי לחסוך בזמנים (וכסף)… אוטובוס לילה מקוסקו לפונו, יום סיור בלכאורה האגם הגבוה בעולם, אוטובוס לילה לעיירת הגבול טקנה ומשם על הבוקר מעבר לצ'ילה. המשך…
פונו היתה תחנת מעבר לפני צ'ילה
תכננתי להישאר בה לילה, אבל מאילוצי תקציב ותחושה שבא לי כבר להמשיך הלאה והיות והגעתי אליה בשעה 6 בבוקר אחרי נסיעת הלילה, הבנתי שאפשרי לעשות בה יום טיול מלא ולעלות על נסיעת לילה לכיוון טקנה ומיד אח"כ לאריקה בצ'ילה. המשך…
את הוייב של המקום קלטתי כשנחתתי, דה ז'ה וו לשיחה שקיימתי עם אחי לפני כמה שנים הדהדה בראשי: "את תתאהבי בקוסקו בשנייה". אכן זה מה שקרה.
קוסקו ממוקמת בגובה של 3,200 מ', הכינו אותי לכאבי ראש ובחילות, אבל אני הייתי כבר בגובה – יודעת שאהיה בסדר.
אויר הרים צלול כיין – אני אוהבת להיות בגבהים, אין צורך בעלי הקוקה המוצעים בחינם או בבלון החמצן המיועד לחירום בכל הוסטל. המשך…
