פונו היתה תחנת מעבר לפני צ'ילה
תכננתי להישאר בה לילה, אבל מאילוצי תקציב ותחושה שבא לי כבר להמשיך הלאה והיות והגעתי אליה בשעה 6 בבוקר אחרי נסיעת הלילה, הבנתי שאפשרי לעשות בה יום טיול מלא ולעלות על נסיעת לילה לכיוון טקנה ומיד אח"כ לאריקה בצ'ילה.
אחרי הביקור בנפאל בו סיפרו לי על התחרות של האגם הגבוה בעולם, היה לי ברור שזו תהיה אחת התחנות לביקור ולהוכחה שהעובדה היא שהאגם הגבוה בעולם נמצא בנפאל – אמרתי את זה לקאמירי חברתי הטובה הצ'יליאנית, שגרה בוולינגטון, היא צחקה.
בפונו עצמה אין יותר מידי מה לעשות, צפופה למדי ומהווה די ניגוד לשלווה שאקבל באגם טיטיקקה.
איילין ושולץ מאמסטרדם אמרו – אם את מחליטה לעשות משהו בפונו, תעשי את הטיול היומי. מיותר אקסטרא הכסף, הזמן ותחושת האובר תיירות בטיול של היומיים. נשמע הגיוני … מפנימה ומבצעת בהתאמה.
האגם עצום, מהווה בית למושבות של ציפורים ממגוון סוגים. האם יקפוץ איזה קורקודיל חח לרגע נזרקתי בזיכרון לצפון אוסטרליה (מפתיע).
שלווה מרחפת באויר ורכסי הרים מקיפים מסביב, נדנוד הסירה והעייפות שתקפה אותי עודדו לתפוס תנומה קלה, ,אחרי הכל, מימין ומשמאל רק כחול גדול (למרות שהיה מעונן חח).
האיים הצפים, אכן סיור קצת ממוסחר, אבל נחמד לשמוע את ההיסטוריה, לראות איך חיו בעבר, איך התפתחו להיום בכל מקרה, באופן אישי – אני בספק אם כל המשפחות באמת עדיין חיות שם. קטע שרק את אחד האיים אני זוכרת .. טקילה (LE בסוף ..) מעניין למה.
הליכה קצרה באי 'אמיתי' – יותר מיושב, אנשים גרים בבתים. מופתעת שלמרות הגובה, עלייה לנקודת התצפית מחזקת את העובדה שהאגם הזה עצום למדי. נאמר שבימים שהראות טובה יותר, ניתן לראות בבירור את קוקוקבאנה בבוליביה.
הסיור נחמד, מי שכמובן שובה את ליבי זה ילד קטן. יש משהו בילדים .. עד שהם גדלים חח… במיוחד כשהם רוצים לעזור. כאלו אותנטים..
כשעלינו לסירה הוא התיישב לידי. גר בלימה. התעניין, שאל שאלות – כמובן שזה התחיל בספרדית, כי חושבים שאני מקומית… האנגלית שלו שוטפת, הוא גר בלימה והתעניין איך זה לטייל לבד. הרגיש לי שהוא דואג יותר מידי. וכיאה לפרואנים, כשהם מגלים שאישה מטיילת לבד יש להם נטייה לרצות להגן ולשמור. אז הוא היה איתי כמעט כל הטיול, התעניין ובערב כדי שלא אלך לבד בחושך ליווה אותי לבית קפה-מסעדה נחמדה "את צריכה לאכול משהו לפני הנסיעה הארוכה". אנחנו עוד נשארנו בקשר, הוא יתעניין, ישאל על הטיול, ויזכיר שאם אני צריכה משהו לא משנה היכן אני ביבשת, שלא אהסס לפנות ולבקש עזרה.
תמיד אמרתי: מלבד לצמיחה האישית שלי, אני מטיילת בשביל הטבע והנופים, התרבות, המקומות ובהחלט בשביל להכיר ולפגוש אנשים.
ואם תהיתם – אגם טיטיקאקה בגובה של 3,800.. בנפאל הוא יותר מ- 4,000 מ', והרי ההוכחה:
ד.א – חוויה משתקת מפחד (אמיתי!) היתה שם, על כך תוכלו לקרוא כאן
