פתאום אין שלג.פחות משבוע עבר מאז מערכת השלג המטורפת שהיתה בצפון, זו שכל המדינה דיברה עליה ואנשים עמדו שעות בפקקים כדי להנות מהנוף הלבן. אנחנו

יום טיול נוסף ברמה, שניים במספר. היום יהיה פחות שלג… בניגוד לפוסט הקודם בסדרה, ידעתי שהיום יהיה אחרת.אחרי יום עבודה אחד, הגיע יום טיול נוסף. עדי

הקור חודר לעצמות. מזגנים, תנור ומפזרי חום. קפוא בדירת הסבלט בצפון, ולמרות זאת אני מאושרת. ריח הטבע מסביב והידיעה שיהיה זה שבוע אחד של 100%

יום טיול במדבר, פשוט מושלם. מי שכבר עוקב, יכול להבין שאני יכולה לשוב שוב ושוב ושוב. נופים ייחודיים, שקט חודר שמכניס הרבה שלווה ללב הפועם.

במקום קטן, שמאופיין עם העשירון העליון של המדינה, נאות גולף ירוק עד וכל זאת כשהכל אל מול רצועת חוף מיוחדת וקסומה. בקיצור, אפשר לפחות חצי

הרגשתי שזהו, אני לא יכולה יותר. צריכה להתאוורר בין סגר ללהיות פגר (לא לדאוג, זה היה מיד אחרי…אני לא פורעת חוק) מפה לשם, היה לי

לא שיערתי בעולם שאמצא את עצמי מגיעה לירוחם.לכאורה חשבתי לבקר בדימונה חבר שלא ראיתי כמה שנים, בסוף החלטתי לקחת צעד נוסף ולהישאר. כבר זמן מה

כל הדברים היפים באמתמתגלים בזמנםהאישי, הבלתי מתחשבהאוהבהפועם בקצבו של הלב(דנה ספקטור) כשאני מביטה לעבר הים, אני יודעת שיש עולם נרחב, שלעולם לא יתגלה אלי מקרוב,

אם לא טסים לחו"ל… אז ננצל לדברים אחרים. חזרתי לצפון, הפעם לא כזה רחוק … פשוט כי קיבלתי הזדמנות לסבלט באזור כרמיאל. רגע לפני החגים,

הגעתי מוקדם לראש פינה, הסתובבתי בסמטאות שהובילו אותי לפינה קטנה ליד נחל ראש פינה, הכל עדיין היה סגור אבל לא היה לי אכפת, הגעתי למען

ארבעה ימים הפרידו בין מצפה רמון לטיול נוסף בדרום, נראה שלא הספיק לי… צלילי מדבר ליבי שומע ומראה מטאורים בעיניי פוסעתחושת החופש והמרחב, שלושה לוקיישנים שונים של

"לא יודעת למה, בא לי אזור עכו"סגור"באמת?" היא כותבת בהפתעהיאפ"מסלול עליך, סומכת עליך"אין בעיה עוברת יממה… היא שולחת הודעה"איך את עם מצפה רמון?"אני מעולה, חשבתי