בואנוס איירס, עיר הבירה הארגנטינאית היתה הסימבול לסיום הטיול. היא תיזכר בזכות הצבעים שראיתי והאנשים, הריקודים והחיוכים – תמיד טענתי שאלו הם שיוצרים את הטיולים האמיתיים.
יש לבואנוס הרבה מה להציע, הרי לא סתם היא מכונה הפריז של דרום אמריקה. יש בה הכל-מכל –בכל. רישמית אני במודרניזציה, רישמית אוטוטו הולך ותם לו עוד פרק בחיי, אבל על כך בטח אכתוב באקזיט אחר. המשך…
שבוע אחד: 6 ערים שונות, 5 ימים, 4 מדינות, 3 שדות תעופה, 2 פארקים ונגלה לעיני פלא עולם אחד עוצמתי במיוחד.
כששאלו אותי האם אני מתכננת להגיע לשם, עניתי בוודאי – מה השאלה, שהרי לא בכל יום מגיעים לכאן, לכן הביקור היה מתוכנן מהארץ. בשום פנים ואופן לא הייתי מוותרת על המראה והחוויה.
לא הבנתי עד כמה ההחלטה היתה נכונה, עד שהגעתי. המשך…
"אוריייי תטיס אותי" מידי פעם הוא מקבל הודעה, הפעם הזו היתה קצת שונה.
אורי, חבר משכבר הימים אי שם בשנות גיל ההתבגרות שלנו, מכיר את השטויות שלי.
הטיול המתוכנן-לא מתוכנן השתנה לא אחת, ויתור על נקודות שונות במרכז ארגנטינה, הוספת ימים פה, סגירת הקרטרה, ההחלטה לא להגיע לאושוואיה – פשוט כי עבורי מיותר להגיע לעיר הדרומית בעולם מבלי להגיע ליעד הנכסף שקרוב לשם, השאירו ימים לנסות לגלות "לאן עכשיו" וכמובן להתחשב בתקציב.
"לאן את רוצה" ? שלחתי לו כל מיני נקודות על המפה – טיילתי כמעט בכל דרום אמריקה במחשבה… המשך…
נשארתי בארנס יותר ממה שקיוויתי או רציתי, הטיסות היקרות הובילו להבנה שיותר זול להישאר – ככה זה כשמטיילים באופן זורם – טיסות הן משהו שעדיף לסגור מראש, אחרת .. לפעמים משלמים מחיר יקר, אז ניצלתי את שני הדברים העיקריים שיש לעשות בעיר, עד הטיסה ליעד הבא, זו שנבחרה יממה לפני ההגעה.
חשבתי להגיע אליה כנקודה בדרך אל/מ… רק שכאמור התוכניות השתנו ומצאתי את עצמי נשארת בה יותר מהרגיל. יצא טוב. שברי ההליכה עדיין מציקים וקצת מנוחה לא תזיק, אבל "אם אני כבר כאן" …
לארנס מגיעים משתי סיבות: המשך…
"את חייבת להגיע לפורטו נטלס. אין מצב שאת מגיעה לדרום אמריקה ולא עושה את הטורס דל פיינה". היא לא ויתרה לי בעניין. חזרה, אמרה וכתבה תזכורות …
קולה של שני הדהד מבעד להודעות. ימי הטיול שלנו היו באותה התקופה, אך בטיים זון שונה ולאורך כל המסע היינו בקשר, חוות ומשתפות אחת את השנייה. כשנפגש בארץ היא תגיד לי שהרגיש לה שלא ישנתי בכלל.. המשך…
אל קלפטה הינה עיירה יפייפיה ורגועה, הממוקמת על גדות אגם ארגנטינו, למרות הבארים והמסעדות הנחמדות – אין מה לעשות בה יותר מידי. עדיף להחליף כסף לפני ההגעה אליה ולהתכונן – היא יקרה..
שתי סיבות עיקריות הגורמות לנהירה הגדולה לעיירה הרגועה: אל צ'לטן האהובה והיציאה לפארק הקרחונים Parque nacional los Glaciares והאטרקציות הרבות שיש בסביבה, ובראשם הקרחון המתנפץ, או בשמו האמיתי פריטו מורנו Perito Moreno. המשך…
פטגוניה בעיצומה משתקפת מבעד לחלון האוטובוס
הנסיעה מאל קלפטה לאל צ'לטן קצרה למדי (במונחים של דרום אמריקה) ויפייפיה. המשך…
פוקון-סן מרטין-ברילוצ'ה
האוטובוס סטה מהדרך והגיע לוולינגטון ?! לרגע הרגיש ככה… הרוחות המנשבות, ההרים המקיפים ואגם רחב ידיים שנראה כמו המפרץ של וולי.
ברוכים הבאים לצפון פטגוניה. המשך…
חיוך גדול נפרס על פניי. סוג של לא מאמינה. נזכרת באחי שמספר על המקום ובליבי אומרת תודה לחבר שהמליץ על ההוסטל הממוקם על גדות האגם.
לרגע מתעורר זכרון של פוקרה, נפאל. מדהים אותי שוב איך המוח שלנו עושה שליפה וקישור בשנייה.
בלית ברירה נאלצת לשבת בקור העז של הבוקר המוקדם, עוד לא פתחו את הקבלה… לא נורא, נהנית מהנוף וכמובן … שולפת את המצלמה: הויאריקה – הר הגעש. לפחות עד שיפתח איזה משהו, אח"כ עוד אספיק להתחמם עם כוס קפה. המשך…
היום החל מוקדם מאוד , רציתי להימנע מהעומס ולהספיק לבקר בשני מקומות. שעתיים נסיעה בלבד הפרידו בין סנטיאגו לולאפראיסו.
ההשכמה המוקדמת מאותתת – אני רוצה קפה, שמעתי שיש סטרבקס בעיר ! איך שחלפה המחשבה הוא נגלה למול עיניי – לא לפני שאני לוקחת תמונה של הכיכר הריקה בזכות השעה.. המשך…
מנדוזה-סנטיאגו, הדרך יפייפיה. לא סתם אמרו לי אל תוותרי עליה בשעות אור יום – תכל'ס אי אפשר אחרת, מעברי הגבול בין המדינות סגורים בלילות.
היציאה המוקדמת, העייפות והאוטובוס סופר-נוח הכריעו ולצערי הייתי ערה באון אוף בראשית הדרך.
מידי פעם שפקחתי עיניי ראיתי נחל שוצף, ירוק שהזכיר את ניו זילנד ואת הרי האנדים המרהיבים בעוצמתם…
מעבר הגבול היה מעניין… המשך…
שעה וחצי טיסה הפרידו בין צפון המדינה למרכזה.
"בעמק יפה, בין הרים ושדות" לאה גולדברג כותבת.. וזה רץ לי בראש, מנדוזה שוכנת למרגלות האנדים רק שבה יש בתים פרטיים ורבי קומות ולא בניינים בני 5 קומות … המשך…