נשארתי בארנס יותר ממה שקיוויתי או רציתי, הטיסות היקרות הובילו להבנה שיותר זול להישאר – ככה זה כשמטיילים באופן זורם – טיסות הן משהו שעדיף לסגור מראש, אחרת .. לפעמים משלמים מחיר יקר, אז ניצלתי את שני הדברים העיקריים שיש לעשות בעיר, עד הטיסה ליעד הבא, זו שנבחרה יממה לפני ההגעה.
חשבתי להגיע אליה כנקודה בדרך אל/מ… רק שכאמור התוכניות השתנו ומצאתי את עצמי נשארת בה יותר מהרגיל. יצא טוב. שברי ההליכה עדיין מציקים וקצת מנוחה לא תזיק, אבל "אם אני כבר כאן" …
לארנס מגיעים משתי סיבות: הראשונה לראות פנגווינים, השנייה קניות. חוץ מזה, בתכל'ס אין הרבה מה לעשות בפונטו ארנס.
ניו זילנד 2004, אנטרקטיק סנטר. אני פוגשת בהם לראשונה. חמודים שכאלה. עד כדי שהתלהבתי והשתחלתי לחדר הילדים העמוס בבובות של … פינגווינים, או כלשוני – מלא בפינגי .. מאז "נתקלתי" בהם עוד כמה פעמים ואפילו ממש מקרוב, כן…. 2013 בניו זילנד באזור הקייטלינז.
לא פלא שנהניתי מהסרט HAPPY FIT – והרי קוריוז, אני אוהבת סרטים מצויירים, לצד הומור וסיפור מעשה, אני מוצאת שיש בהם הרבה מוסר ומסר. בחזרה לסיפור המעשה …
באזור יוצאים שני סיורים שלוקחים לצפייה בפינגוונים. כל אחד מהם יקח לסוג מושבה אחרת. הסוג הראשון אלו הפינגוונים הקטנים המוכרים, שיש אפילו בספארי ברמת גן, אבל כן, נכון – הפעם הם במרחק נגיעה וזו מושבה של למעלה מ- 100 אלף… החלטתי שלא… ועד שאגיע לבקר באנטרקטיקה, אני רוצה לראות פינגי שלא ראיתי .. את הקינג 🙂
שייט בן שעתיים לעבר הצד האחר של מיצר מגלן, בקטע המחבר בין האוקטנוס האטלנטי והשקט לעבר פרובינר Porvenir. השייט עבר ברגוע, למרות הרוחות העזות שחיכו בצד האחר של המיצר. ביקרנו במוזיאונים שהציגו את התושבים הילידים הראשונים Selknams וההיסטוריה של המקום. נחמד להקשיב אבל הראש שלי מחכה רק להגיע להיי-לייט, אותו כמובן השאירו לסוף היום.. כך שרגע לפני שעלינו למעבורת חזרה ביקרנו במושבת הפינגוונים המלכים.
שלושה פינגי צעירים שנולדו לא מכבר, עדיין מלאים בפרוותם, גרמו לי להתרגשות גדולה ולמרות הרוח העזה, עד הרגע שהמדריך ביקש לחזור לוואן עמדתי והתבוננתי בהם.
הסצינה מהסרט של happy feet חלפה לי בראש. איך כולם הסתכלו וצחקו עליו בצורה שונה… לא סתם כתבתי באינסטגרם שלי they told me I was different, the best compliment they could give, כמובן שיש סיפור מאחורי.. בהזדמנות עוד אספר..
יום הטיול היה לאורכו של מפרץ "חסר תועלת" Useless, הוכיחה את שמו.. כל ירידה מהואן לוותה עם פנים לרוחות חזקות, וגם למי שגרה מספר שנים בולינגטון שנחשבת העיר עם הכי הרבה רוחות בעולם, לא פלא שהבינו שכל שינסו וניסו לעשות/לגדל/להחיות באזור – לא ייצא מזה שום דבר, מלבד מעבר ימי.
מהפארק נסענו לתפוס מעבורת בחזרה לארנס, ממקום ששמו – בתרגום חופשי "הצרות הראשונות" – La Primera Angostura…
בגדול – מסביב לעיר יש שמורת יער לא רחוקה אליה אפשר להגיע באוטובוס או אופניים, אפשר לבקר במוזיאונים בעיר וסתם להסתובב. כמובן שיש את הפלאזה דה ארמס, בתי קפה ונקודת תצפית. או סיבוב בעיר. אפשר למצוא מטעמים שונים, בתי קפה נחמדים וביום סגרירי החלטתי להתיישב ולהתפנק בשוקו חם בחנות שהזכירה את הסרט צ'רלי בממלכת השוקולד.
מתחילה להריח את סוף הטיול, איתו הגיעה האטת קצב המסלול ומזג אויר אפרורי מידי לא עודד אותי לצאת לצלם צילום שקיעה מנקודת התצפית על כל העיר.
זה בהחלט היה התכל'ס של ארנס, הגיע הזמן לצאת לנופש.
כמה נהנית / נתרמת מהכתבה ?
להצבעה
דירוג ממוצע 0 / 5. מספר דירוגים 0
איזה כיף להיות הראשון להצביע
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?