וואי, הגעתי ל..אורגוואי

"אוריייי תטיס אותי" מידי פעם הוא מקבל הודעה, הפעם הזו היתה קצת שונה.
אורי, חבר משכבר הימים אי שם בשנות גיל ההתבגרות שלנו, מכיר את השטויות שלי.

הטיול המתוכנן-לא מתוכנן השתנה לא אחת, ויתור על נקודות שונות במרכז ארגנטינה, הוספת ימים פה, סגירת הקרטרה, ההחלטה לא להגיע לאושוואיה – פשוט כי עבורי מיותר להגיע לעיר הדרומית בעולם מבלי להגיע ליעד הנכסף שקרוב לשם, השאירו ימים לנסות לגלות "לאן עכשיו" וכמובן להתחשב בתקציב.
"לאן את רוצה" ?  שלחתי לו כל מיני נקודות על המפה – טיילתי כמעט בכל דרום אמריקה במחשבה… ההחלטה התקבלה על-בסיס תאריך ומחיר "שבירת האינטרנט"

ביי פטגוניה

 

פוקון, ואיריקה מלמעלה 🙂 זכיתי בטיסת נוף

 

שייאלללההה, אחרי לבטים, חקירות ושגעונות.. קונקשן קצר בסנטיאגו והופ נחתתי באורגוואי
אוירת הטרנקילו מורגשת כבר בטיסה
מעולם לא נחתתי במדינה ולא נתבקשתי בטיסה למלא טופס כניסה חח
וואלה, זה היה מהמקומות שבהם הרגשתי הכי בטוח עד כה
חוץ מהנחיתה … עליה אי אפשר לומר שהיא היתה כל כך בטוחה, כנראה שהטייס היה בהיי …
אורגוואי קטנה: 12 (!) מיליון פרות ו- 3 מיליון אנשים כחצי מהם חיים במונטווידאו, שהיא בירת אורוגוואי והעיר הגדולה ביותר בה.
גם במונטיוודאו ההשפעה הספרדית מורגשת. הכל מסודר, הרחובות בנויים בשתי-וערב ויש לקחת בחשבון סיאסטה ארוכה באמצע היום בחלק מהמקומות.

פלאזה דה אינדספנדנסיה – כיכר העצמאות מפרידה בין "מרכז העיר" ל"עיר העתיקה". שלא כמו בהרבה מקומות שהייתי בהם עד עכשיו, כאן זה לא "כיכר המלחמה".

כיכר העצמאות
גם כאן יש איש על סוס. העפר שלו קבור ושמור מתחת

 

מצודה, בתים קולוניאליים, בניין התאטרון שמזכיר את הפנתאון ברומא ומזרקות בכל פינה.

התאטרון הלאומי

 

חם במונטיווידאו, בהתחשב שהייתי עד לא מזמן בטמפרטורות נמוכות מאוד, זה ברור שזה יקרה.. אמרו לי שיש גלידות שוות, אז הלכתי… הלכתי ו.. בסוף גלידה של מקדונלדס בחרתי.

צינון נוסח מקדונלד

אזור סיודד ויאז'ה ( Ciudad Vieja) הכולל את המבנים העתיקים ביותר בעיר, מוזיאונים, גלריות אמנות ומועדוני לילה נחשב האזור התיירותי ביותר, כשרחוב סאראנדי והמרסדו דל פוארטו (Mercado Del Puerto) שקרוב לרציף הנמל נחשב השכיח לביקור, הוא אזור השוק, והטיילת שסביבו שופעת במסעדות ובסוג של "אוירה של פעם".

מסתובבת לי ברחובות, סמטאות, גרפיטי של קירות ו… מה לעז..  שלט של בנק לאומי במרכז מונטיוידאו עושה כאן ?!   יש למעלה מ- 10 אלף יהודים במונטיוידאו, מסתבר שהבנק חשב ויצליח לחדור לשוק כאן …

מה לעז… חשבו ?!

 

מה לא אעשה בשביל צילום. לא לנסות בבית..

 

אומנות רחוב

 

אורגוואי נחשבת מהמתקדמות ביבשת: היא היתה הראשונה שאיפשרה לנשים לבחור, ניתקה עצמה מהדת ו.. מריחואנה חוקית כאן, לכן האימרה המקובלת על-ידי המקומיים: smoke and fly in Uruguay , אבל יש תנאי קטנטן.. כדי שיהיה מותר לרכוש באחת מ- 12 החנויות המורשות, או לגדל לבד צריך להירשם ברשויות. המקומיים יעידו שהם מעדיפים לגדל לבד, כי החומר בחנויות גרוע – מעובד על ידי הממשלה .. זו הבדיחה. אה.. ו.. תיירים, תשכחו מלקנות באופן חוקי. כאן זה אסור..
מזל שאני היי בנאטוראל

היי בנוטראל

למרות ההיי… מקומי שהכרתי הסביר לי שהאורגוואים לא אנשים שמחים בכלל ושאחוז ההתאבדויות מאוד גבוה, למען האמת מהגבוהים ביבשת ובעולם. הופתעתי….

האורגוואים נולדים עם כוס מאטה ביד, תרמוס אחוז במרפק וכדור צמוד לכף הרגל … זה חלק מהתרבות הלאומית- נלמד בבית הספר, עד כדי שחלק מפעילויות בית הספר זה ללכת למשחק כדורגל (כיף!). הם מאמינים שהבטחון נבנה דרך המשחק – וגאים ביותר שהם אירחו את המונדיאל הראשון בעולם. ביקור קצר במוזיאון-איצטדיון עורר בי תהייה.. אם זו כזו גאווה, איך המקום לא נשמר יותר מידי ?!

כוס מאטה ביד

 

האיצטדיון הראשון שהתקיים בו המונדיאל

 

אבל מה שהכי שבה את ליבי זו רצועת חוף הרמבלה דה מונטווידאו שמרגיש שלא נגמרת … יום לפני שעזבתי, שאלתי שני חבר'ה שהכרתי אם הם זורמים להגיע לשלט המפורסם ומשם נחזור למרכז וכך נעשה לנו הליכת לאור שקיעה. זרמו 🙂
סוף סוף כפות רגליי הרגישו את מגע המים הנעימים ואני בכלל מוקסמת

 

 

שקיעה קוסמית

 

שעות הדמדומים בהליכה על חוף הים

 

אוירה קוסמית-קוסמופוליטנית לצד אוירה תל אביבית טיפוסית באויר , אפילו שוטרים על סאגוואי יש כאן.. 😉

בטוח כאן

 

אמרתי שהתחלתי נופש ?  אז רק ביומו הראשון הוא החל ב 15 ק"מ הליכה …

טירה ברחובות

 

דרך אגב, רק במונטיווידאו גילו לי את "סוד הפסלים הערומים", מסתבר שהמחשבה נובעת שאם אתה רוצה לשרוד ולהתקדם באמת בחיים, עליך להיפטר מעליך מכל דבר חומרי … מעניין
הם טוענים שהאסאדו שלהם הטעים ביותר ביבשת ושהם בירת הטנגו ולא ארגנטינה, את זה עוד אגלה.. יללה גיחה קצרה לעיירה ואני עוברת  הלאה לבואנוס, כמו מרקו ..

האסאדו הכי טעים ביבשת ?!

 

את ההגעה לבואנוס החלטתי לעשות דרך קולוניה, על הדרך.. עוד עיירה קטנטונת באוגוואי, לספוג עוד שלווה, מה גם שהמעבורת יותר קצרה וזולה.
נסיעה קצרה ממונטיוידאו והגעתי לעיר ציורית ששוכנת על גדות הנהר במערב המדינה.
קולוניה היא עיר קטנה, הגענו ביום רגוע וכל שהורגש זו אוירה פסטורלית ושקטה.
ביליתי בה כמעט חצי יום, שיטוט בסמטאות רצופים באבן מוסיפים לאותנטיות של המקום. אפשר להנות מדוכני אומנים, עלייה למגדלור ומוזיאונים. יש ששוכרים קטנועים/אופנועים או סוג של עגלות גולף.
ההשפעה ושל ברזיל מורגשת בקולוניה, עד כדי שהפטריוטיזם נע בין אורוגוואי לבין ברזיל …  ואפשר לשלם גם בריאל ברזילאי.

האותנטיות של קולוניה

 

ציורי משהו

 

הלאה, אל המרחק…    מעבר הר וים …  Bienvenida בואנוס, אני מגיעה

ביום טוב אפשר לראות את בואנוס

 

בואנוס, אנחנו בדרך

 

כמה נהנית / נתרמת מהכתבה ?

להצבעה

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר דירוגים 0

איזה כיף להיות הראשון להצביע

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?