טיולדת מדברי: חולות צבעוניים, סנפיר קטן עם תצפית גדולה וביקור בפינה שאומצה מזמן

יום טיול במדבר, פשוט מושלם. מי שכבר עוקב, יכול להבין שאני יכולה לשוב שוב ושוב ושוב.
נופים ייחודיים, שקט חודר שמכניס הרבה שלווה ללב הפועם.
עבורי זו בדרך הדרך להתחיל חגיגות שבועלדת. טוב, לא באמת. זה התחיל ביום שלפני על חוף הים.
יש משהו בשקט של המדבר שעושה לי את זה.

חולות צבעוניים

אדום, סגול, חום, אפור, ורוד, צהוב, לבן ועוד גוונים שאם תסתובבו בשמורה עם יד על הלב, אחרי שרואים את הר הצבעים בפרו, החולות הצבעוניים הופכים רק לחביבים, אז אנחנו החלטנו לעשות מסלול לתוך השמורה. הגענו זמן קצר יחסית אחרי השטפונות ונראה שכמה סימונים איבדו את צבעם, אז השתמשתי באפליקציית עמוד ענן.

אפשר כמובן להגיע רק לנקודה שעולים לאיסוף החולות (שביל שחור) ולקנח בשולחנות הפיקניק או מתחת לעץ האקליפטוס שבחניון.

תהיתם אם רק משפחות וילדים מגיעים עם בקבוקים לאיסוף חול?  אז לא – גם חיילים וצעירים במכינות 🙂 
הצעה לאוספים, להצטייד מראש בכלי מתכתי לגירוד ולסנן את החול כדי שיהיה דק ונקי מאבנים או עשבים.

נקודה חשובה, קליטת רשת… על גבול ה- 0 עד נעלמת.

בוויז: חניון החלות הצבעוניים. החניון נמצא על ערוץ נחל חתירה, זה שכתבתי עליו גם כשביקרתי בגב ימין.

הסנפיר הקטן

מחניון החולות הצבעוניים חוצים את הכביש ומתחילים לצעוד בשביל המסומן בשחור מטפסים אל צבע המכתש הגדול.
העלייה תלויה, יש גם יתדות, אבל אם ננה (הכלבה) יכלה, לדעתי גם ילדים (לא בני 3, כן?!) שרגיל ללכת ועם עזרה קטנה מההורים יכול.
בסוף העלייה פיצול: שחור, ממשיך לעבר הסנפיר הגדול, ממנו יורדים ומגיעים למסלול של עין ירקעם (נחשב מסלול ארוך יותר).
אנחנו בחרנו לפנות, רק לנקודת התצפית וחזרנו על עקבותנו לעבר הסנפיר הקטן. ירידה מתונה עם סכנת החלקה קלה, חוצים את הכביש וממשיכים בשביל המסומן כחול, אנחנו החלטנו לחזור לחניון דרך הכביש.

המלצה חמה: אם אתם לבד, קחו את הזמן בנקודת התצפית והתחברו לשקט של המדבר.

למקרה שתהיתם, הסנפיר הגדול והקטן זכו בכינויים האלה, בזכות הדימיון של המצלעות החיצוניות לסנפיר של דג.

החולות הצבעוניים-מבט מהסנפיר הקטן
הסנפיר הקטן
הסנפיר הקטן

מרגישה בבית, עין יורקעם

שוב עין יורקעם, נדמה שאני מרגישה כבר בבית. 
בפעם הראשונה זו היתה הליכה עד לתצפית הפלמ"ח ומנוחה בתצפית על הגב.
בפעם השנייה, זה היה רק ביקור קצר לנשום עוד קצת אויר של ירקעם וחיפוש פנינות בסביבה.
הפעם ננה, נורית ואני הלכנו עם השביל המסומן שחור שמוביל לגב המים (מתחילים בשביל ירוק), שלאור החורף הקייצי שעובר עלינו, גובה המים היה נמוך לקפיצה אבל ההשתקפות החסירה ממני פעימה.

בחזרה לפינה אהובה. עין יורקעם. התעלפתי. ביי

כמה מילים לסיום

אם תהיתם לגבי המרחקים או זמנים, משום שאת החולות הצבעוניים עשינו עם המפה והסתובבנו בשמורה ונהננו מהדרך כך שעצרנו והתיישבנו ולקחנו את הזמן, אז אני לא יכולה לעמוד בדיוק הזמנים/מרחקים. 

סה"כ הלכנו באותו היום כמה ןכמה קילומטרים, מרביתם קלילים והרי שהייתי צריכה גם להתחשב ברגל שלי (מה גם שאני מאלו שהולכות וחוזרות וסוטות מהמסלול לצילומים).

אומנם היינו עם שני רכבים, ויכולנו לעשות הקפצה, שילבנו בין שתי הנקודות הראשונות ולאחר מכן נסענו לעין ירקעם, כשיש שני רכבים ניתן לחנות רכב אחד בחולות הצבועיים והשני בעין ירקעם ולעשות מסלול קווי ולא מעגלי.

בבקשה. תעשו טובה, תשמרו על חיות הבר והטבע בכלל: קחו את הזבל שלכם איתכם.  כבר כמה זמן שאני נתקלת בזה וזה פשוט מזעזע אותי כל פעם מחדש. תמיד לקחת שקית קטנה בתיק לזבל וכן…  אומנם נייר מתכלה בטבע, אבל עד שזה קורה יש מצב שחיה תאכל את זה והטמנה לדעתי לא מספיקה, כי מספיק שטפון שיציף את הכל, אז נאמץ מנהג ניו זילנדי: לא משאירים שום דבר בשטח. 

ולסיום בנימה מחוייכת, זו היתה חוויית יומולדת ממש מיוחדת. תוכלו לקרוא על זה בפוסט שמאחורי 🙂 

כמה נהנית / נתרמת מהכתבה ?

להצבעה

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר דירוגים 0

איזה כיף להיות הראשון להצביע

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?