פונו היתה תחנת מעבר לפני צ'ילה

תכננתי להישאר בה לילה, אבל מאילוצי תקציב ותחושה שבא לי כבר להמשיך הלאה והיות והגעתי אליה בשעה 6 בבוקר אחרי נסיעת הלילה, הבנתי שאפשרי לעשות בה יום טיול מלא ולעלות על נסיעת לילה לכיוון טקנה ומיד אח"כ לאריקה בצ'ילה. המשך…

את הוייב של המקום קלטתי כשנחתתי, דה ז'ה וו לשיחה שקיימתי עם אחי לפני כמה שנים הדהדה בראשי: "את תתאהבי בקוסקו בשנייה". אכן זה מה שקרה.

קוסקו ממוקמת בגובה של 3,200 מ', הכינו אותי לכאבי ראש ובחילות, אבל אני הייתי כבר בגובה – יודעת שאהיה בסדר.
אויר הרים צלול כיין – אני אוהבת להיות בגבהים, אין צורך בעלי הקוקה המוצעים בחינם או בבלון החמצן המיועד לחירום בכל הוסטל. המשך…

בהמשך לפוסט הקודם, היום האחרון של המסע הגיע.
למען האמת באסה שזה נגמר, אבל כל סוף הוא התחלה של משהו אחר.. לפחות כך נכתב בשיר .. מעניין אם יהיה טוב יותר – זאת עוד אגלה.
היום סיפור המעשה, תמונות משגעות, הרבה מדרגות (איך אפשר בלי) וסרטון מסכם של כל הטרק. המשך…

הגיע הזמן להודות, זו ה-סיבה שלשמה חציתי לדרום אמריקה.

עוד בהיותי ילדה הייתי צופה בתוכנית הטלויזיה ערי הזהב הנסתרות.
לכו תדעו, אולי שם בתת-המודע פיתחתי את הכמיהה להגיע ולכבוש את הצד ההוא של העולם חח המשך…

אריקיפה-לימה-קוסקו

"אם זה תלוי בי, את לא עולה על שום אוטובוס לקוסקו", ליאור חזר-אמר-הדגיש בכל דרך שהיא ובכל ניסוח אפשרי.
הרבה זמן לא דאגו לי ככה. מחמם את הלב החברות הקרובה שנוצרה ביננו בזמן הקצר שהכרנו.
יש אנשים שכדאי להקשיב להם, הבטן שלי לימדה אותי בשנים האחרונות…. המשך…

אני לא אדם של הצהרות, כי לחיים יש תוכניות שונות, אבל –
אם כבר לצאת בהצהרה אז: אני לא אישה של קניונים !
להיכנס לקניון עבורי לפעמים זה סיוט – כן, כן .. המשך…

נסיעת לילה ראשונה הוכתרה בהצלחה.
מפתיע, אבל הצלחתי לישון. חלילה לא ברציפות, אבל כמו שהראתי בסרטון המסכם בפוסט על לימה, כנראה שבחרתי כיסא נכון.

לפני שהגעתי לאריקיפה ליאור הזכיר שהיא בגובה 2,300 מ' שאולי יהיו קצת כאבי ראש, אומנם לא חשבתי שאסבול ולו לרגע אחד, פשוט כי הגוף שלי כבר חווה גבהים של יותר מפי 2 …, אבל אמרתי תודה על הדאגה. הוא ביקש שאעדכן מה איתי כשאגיע לשם.
תמיד כיף שיש מישהו שמתעניין באמת. המשך…

נחתתי סופר עייפה.
לא פלא – 7 טיסות, חלקן טרנס אטלנטיות, בפחות מחודש .. מקצה אחד של העולם, דרך האמצע (לכאורה – ישראל) ומעבר חד לצד אחר.
מחפשת קפה, יהיייההה מאושרת – סטרבקס לפני.
מחכה בסבלנות לשאטל שהוזמן מראש, אחרי הכל- ד.אמריקה.. לבד.. הצליחו להכניס בי קצת חשש, אז אמרתי יללה – מדינה זרה, בלי שפה.. (בהמשך זה יתמוגג כלא היה..)

באופן סימיובלי עד כדי גיחוך גיליתי בשדה שבערב יהיה משחק רוגבי: ניו זילנד נגד פרו ב.. וולינגטון :0
עוד לא עיכלתי היכן אני וכבר הרגשה חצויה ? המשך…