"אמא שלי לא רוצה שאני אטוס לטיול ארוך"
"אבא שלי מודאג. אני רוצה לטוס .. ועוד לבד"
"הבת שלי מצאה את עצמה עם שותפה, שלא מתאימה לה והיא לא יודעת איך לעזוב אותה"
"הבן שלי והחברים שלו החליטו להתפצל ועכשיו הוא מטייל לבד. זה היכה בו בצורה לא צפויה"
"הבת שלי נפרדה מהחבר שלה… היא מאוד עצובה. עצרה את הטיול בינתיים אולי כדאי שהיא תחזור הביתה? "
אלו רק דוגמאות ממגוון המיילים והשיחות שיצא לי לקיים עם מטיילים, מטיילות, אימהות ואבות.
הורים מודאגים למטיילים זה דבר לגיטימי
(שמעתם מטיילים ומטיילות ? זה טיבעי ומעולה שההורים שלכם ידאגו לכם !)
הם גדלו, אה ?
לא משנה בן כמה הילד או הילדה שלכם
לא משנה אם הם טסים מיד אחרי הצבא, אחרי תארים, לאחר משבר או לקראת גיל ה- 40.
לא משנה כמה אתם קרובים אליהם, בראש ובראשונה אתם ההורים שלהם
ובכלל – אם זו הילד או הילדה הראשונים שטסים
הפרפרים שבבטן חוגגים ….
במהלך השנים שאני עוזרת למטיילים, יצא שעזרתי גם להורים (ואף לסבתות וסבים) 🙂
החיים הם בית הספר הטוב ביותר שלנו, לכולנו.
כמו שאתם, כהורים: חוששים, מתרגשים, תוהים ועוד מיני מחשבות, רגשות ודברים שמסביב.
כך גם ילדיכם חווים דברים ואם לא התנסיתם בעצמכם בעבר בטיול גדול, או שהם טסים לאזור אחר לחלוטין – חוסר הידיעה לעיתים יוצר קיצון בתחושות ואולי יש פעמים שאולי מצאתם או תמצאו את עצמכם מתוסכלים שאין את המילים הנכונות לחזק אותם מרחוק.
שתי המלצות ראשוניות עיקריות:
תעודדו את הילד/ה שלכם לטוס ואם תעשו את זה נכון, הדרך המשותפת תהיה מרתקת ונפלאה
ואם הם מתקשרים מהצד האחר לשתף באתגר, לומר "אולי תחזור (או תחזרי) הביתה" – זה לא פתרון.
אז מה זו הכוונה להורים למטיילים ?
"גישור" בין עולם המטיילים לעולם ההורים.
כיוונים שונים ומגוונים ראשית להבנת המטייל/ת שלכם, אלו יאפשרו לכם לתקשר מדוייק יותר איתם.
אין הכוונה דומה האחת לשנייה. אני פועלת מתוך עולם תוכן – אישי ומקצועי נרחב ומעל הכל – מתוך היכרות אישית עם עולם חויות הטיולים ומשיחות עם הורים (והרי שגם הוריי חוו איתי לא מעט).
משך פגישה: 15-60 דקות
גילוי נאות:
זהו לא טיפול פסיכולוגי או אימון להורות טובה יותר. ההכוונה מוכוונת לעולם הטיולים בלבד ועם יד הלב – אם תצטרכו כלים "שמעבר", אשמח להפנות לגורמים אחרים.
