החיים בפרופורציה

 

כמעט חודשיים שאני לומדת צילום, אל תרימו גבה ..

דור ונמרוד יעידו שזה היה חלק מהתוכנית עוד לפני הטיסה..

זה רק היה עניין של זמן לחזור לזה בחזרה ..

יצירה היא חלק ממני, מה שהתחיל בקורס ציור המשיך לגיל 12 שלמדתי לראשונה בחיי צילום

פעם הייתי מציירת, היום.. מצלמת

אה.. וגם כותבת

 

ב- 7.11.17 לקחתי את הפנקסון ושירבטתי לעצמי:

"במקום שבו נגמרות המילים אני

נעצרת, בוהה, ומצלמת

במקום שבו נגמרות המילים אני

תוהה, מתבוננת, חולמת

במקום שבו נגמרות המילים אני

פשוט נעצמת בזמן שממשיכה ללכת

החיים כקונטרסט

החיים כקומפוזיציה

חומר בידי היוצר

חומר בידי המתבונן

המרגיש.

התוהה.

המתרגש".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצילום והכתיבה עוזרים לי לשמור על היצירתיות והפוקוס בהסתגלות, לאו דווקא בארץ – אלא בכלל ..

וביננו, זה היה גם חלק מרשימת הרצונות לשנה הקרובה והחלטתי לעשות את זה מיד עם החזרה

מינוחים שונים ומגוונים חזרו לעולמי

כמה פשטות לכאורה נראה דבר שנקרא מצלמה

קחי ליד, כווני, תלחצי ..  – זהו ש… לא !

 

קומפוזיציה, קונטרסט, מד-אור, זום, פוקוס וגם מראה

בצילום אנחנו מספרים משהו מבעד לעדשה

לא תמיד הכל יוצא בפרופורציה

לפעמים גם עושים את זה בכוונה

פשוט כי כך אנחנו בוחרים

ואז קלטתי איך זה משתלב לנו בחיים

איך מהקשר יוצאים דברים מיוחדים, אבל גם פחות.. לפעמים..

איך אנחנו רוצים לתפוס רגעים מיוחדים

להעביר תחושות

לשמר ולהנציח חויות

ויותר מהכל – כמה נשמח אם נקבל עוד הזדמנויות

 

“Life is like a camera. Focus on what's important. Capture the good times. And if things don't work out, just take another shot.”

Ziad K. Abdelnour

החיים בפרופורציה, פשוט, לא ?!  😉

 

 

כל התמונות בפוסט צולמו בתקופת הקורס, כחלק מסדנאות השטח ורגעים אישיים – הנה עוד כמה טעימות ותודה לאניה סטרבקוב על תמונת הנושא של הפוסט