מסעות, כדרכם הם ארוכים . טיול קצר או ארוך יכול להיות רק יריית פתיחה למסע ממושך
אבל לכל אחד מהם יש נקודת התחלה, אז מאיפה מתחילים ?
מכירים את המשחקים האלה בפייסבוק של איזה שירים מאפיינים אותך ? אז פעם אחת עשיתי את זה ו… יצאתי יומן מסע
"אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע…
מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות"
אביב גפן
טיול, אם נאפשר, הוא תהליך שעוזר לנו לחדד את עצמנו, וכדי להבין את זה צריך לעצור לפעמים ולשאול שאלות כדי לדייק את המסע שלנו.
השלב הראשון – היכרות ראשונית – עוד לפני היעד, עם עצמך
השלב הזה משולב בין שאלות נקרא להן פנימיות לשאלות פרקטיות, לדוגמא: למה דווקא לצאת בשלב הזה של חיי,
מה אני הכי אוהבת לעשות, למה אני הכי מתחברת, מה גורם לי לאושר, מה זה להגשים את הטיול שלי, מה חשוב לי לעשות ומה חושב לעשות,
מה צריך לקחת, כמה כסף אני צריך ועוד.
אגלה לכם סוד – גם כשנדמה שמגיעים לתשובות, כדאי להמשיך לשאול למה – עד שנרגיש משהו בלב, כאילו מתברג לו במקום הנכון.
זה הזמן להחליף שאלות – השאלה המובילה היא "למה", זה תמיד עוזר.
השלב השני – הבנה והכרה
לצאת לטיול ראשון יאפשר לנו להכיר אנשים חדשים, מכל הסוגים. יש שנתחבר יותר, יש שפחות. יהיו רגעים של אתגר,
בהם יהיה הכי קל להשתבלל בתוך עצמנו, אז בואו נכיר בהם – הם יהיו והם קורים לכולנו.
אנחנו אנושיים ולכולנו צרכים די דומים. לכולנו יש מניעים, סיפורים אישיים שמשפיעים על התגובות שלנו, לכולנו יש מצברו של חויות וכמובן, איך לא – רצונות.
לזכור את השלב הזה, יאפשר להיפתח לאנשים, להתחבר יותר לעצמנו ויזכיר לנו גם ממה אנחנו נהנים בחיים.
תנסו את זה גם ביומיום, מה שעוזר לזה זה… לעצור 😉
השלב השלישי – קבלה והכלה
לצמצם שיפוטיות ולקבל את הסביבה, אתכם ומצבים שונים ללא פרשנות. זה דורש הרבה חמלה, בעיקר כלפי עצמנו.
רגע לפני שיצאתי לעוד טיול גדול, הפעם בדרום אמריקה – חברה אמרה לי שאני מזכירה לה את גיבורת הספר "לאכול, להתפלל, לאהוב".
רגע לפני שעליתי על הטיסה צפיתי בסרט (לוקח פחות זמן..) "ליז, את צריכה להיות כלפי עצמך כשאת לומדת משהו חדש" – אותו הדבר כשיוצאים למסע.
לומדים בו הרבה דברים חדשים, על עצמנו וגם על אנשים. לקבל ולהכיל את זה. ללא פרשנות. חלק מקבלת המצב זו גם האמונה שהכל מסתדר לטובה 🙂
לפעמים – מה שעוזר להכיל מצבים זה לפעמים לעצור. מתחיל להיות כאן דפוס קבוע. שמתם לב ?
השלב הרביעי – נתינה
אחד הדברים שממלאים את הלב שלנו, כל אחד מאיתנו – זו נתינה. לא, אני לא מדברת על לתת כסף.
נתינה עם משמעות היא כזו שבאה מהלב ומה בא מהלב אם לא ערך שיש לנו לתת לאנשים אחרים ?
אולי עבורנו אותה הנתינה זה בסה"כ להביא את עצמנו, אבל לאחרים זה יכול להפוך עולמות ולהיות עולם ומלואו.
מכירים את האימרה שאומרת "לפעמים מילה אחת יכולה לשנות הכל".
כן, אנחנו מורכבים משלל סיפורים וצבעים מהעבר שלנו, קל לנו ללכת לאיבוד בתוכם כדי ליצור אמונות והשוואות עם אחרים,
אך כשאנו מוצאים את עצמנו יושבים עם מישהו זר, משוחחים ומאפשרים להיכנס לשיחות, שם יכול להיות משהו. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במה שישתפו איתנו.
קוסקו, פרו. אני כבר סיימתי את האינקה טרייל, למחרת מישהי מההוסטל יצאה אליו. הכרנו בבוקר, בילינו כמעט את כל היום והשיחות השטחיות הפכו לעמוקות.
רגע לפני שנפרדנו, הלכתי לחדר והבאתי לה מטבע מישראל "אצלנו במשפחה זה סוג של צידה וברכה לשפע במסע".
היא התרגשה. היו לי כמה מטבעות לחלק. לא נתתי אותם לכל אחד/ת.
כל אחד מאיתנו מביא פרספקטיבה דרכה הוא חי את חייו, זה לא תלוי במה עשינו בחיים, אלא במה חוינו ומי אם לא אנחנו שנועדנו לתת לאחרים מתוך הכישורים הפנימיים שלנו. בכל אחד מאיתנו זה קיים ומכאן אנחנו יכולים רק להתרחב ולהעמיק את הנתינה.
בטוח שיש עוד מרכיבים שעוזרים לאנשים לדייק את עצמם ואת המסע שלהם, כאן ניסיתי להביא את הקרקע הראשונית מתוך מסעותיי. אבל ביננו, בתכל'ס – המניע אותנו זו לא המטרה, אלא הרצון להגשמה והמימוש.
ו.. זוכרים שיצאתי יומן מסע ?
תכתבו יומן, זו המלצה חמה. מהרגע שעליתם על הטיסה, תוך כדי החוויה וגם בחזרה. מלבד תיעוד החויות, זה ידייק אתכם תוך כדי החוויה. חושבים שאתם לא יודעים איך ? או צריך כישורים מיוחדים או תוהים "בשביל מה ?" דברו איתי, אולי אוכל לתת לכם טיפ קטן
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס. כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר
