יום טיול נוסף ברמה, שניים במספר. היום יהיה פחות שלג… בניגוד לפוסט הקודם בסדרה, ידעתי שהיום יהיה אחרת.
אחרי יום עבודה אחד, הגיע יום טיול נוסף. עדי הציעה שנסע לגליל, לי הרגיש שהרמה שוב קוראת לי והרי שמפת "ישראל שלי" מתעדכנת ועדיין יש עוד כמה נקודות אצלי בראש. עדי זרמה. פחות צפון הרמה, הפעם מתמקדות במרכז וטעימה מדרומה.
ראות הבוקר לעבר החרמון מדהימה. פרגנתי לעדי, שגרה ביסוד המעלה, על התעוררה בתקופה הזו כל פעם לנוף של החרמון המושלג. קסום בעיניי. נו… אז גם קינאתי קצת. מותר 😉
מטרלו, שאיכזב בפעם הראשונה, היום היה פתוח. ידעתי ששם בא לי לפתוח את הבוקר, מי שקורא אותי די זמן כבר יודע, מאפה הקינמון מחכה לי. קפה לדרך ויצאנו לעבר הנקודה הראשונה.
מפל עיט
המפל הינו חלק מציר המפלים, על כביש 808.
הציר מתחיל במפל עיט ומסתיים במפל הלבן, אליו ידעתי שנגיע יותר מאוחר, מלבד אלו ציר המפלים כולל את מפל גמלא, שכרוך בתשלום, ואת אח נוב שבדיקה מקדימה ציינה שחלק מהשביל אפשרי למעבר אבל מוצף במים, במיוחד אחרי חורף גשום במיוחד…
תעשו אחד ועוד אחד אחרי שלג וגשם… היות וזו הפעם הראשונה שעדי ואני מטיילות ביחד, החלטתי לוותר מראש, יש מספיק מקומות אחרים לראות.
נקודת התצפית למפל עיט היא הליכה קלילה ואף נגישה ממקום החנייה וכמו כל מפל ברמה, זרימת המים מתחזקת אחרי כל מערכת של גשם. אנחנו הגענו לאחר הסופ"ש הסוער, כך שצליל המים היה ערך לאוזניים.
ממה שקראתי מפל עיט פעיל בעיקר בחורף, נראה לי קצת עצוב לבקר בו בקיץ לזרזיפים של מים, למרות שאני בטוחה שבכל עונה יש למקום מה להציע. מה גם שתופעת "עמודי" הבזלת במצוקים קיימת בקניונים רבים ברמת הגולן והיא מרשימה בפני עצמה.
ואם כבר הזכרתי את קניוני הבזלת, אם יוצא לכם לבקר, אחת התופעות המרשימות ביותר היא בבריכת המשושים (נראה לי הגיע הזמן שלי לחזור לבקר שם).
עדי נהנית מהמפל אבל זורמת איתי כשאני משתפת אותה שצפויים לנו עוד כמה ביקורים במפלים.
כן, לא, שחור, לבן - שמורת נחל אל על
נתחיל מהסוף החשוב. בניגוד למפל עיט, נחל אל-על זורם כל השנה.
השמורה חולשת על פני כמה דונמים מיישוב אבני אית"ן ועלי-עד, כשחשוב לדעת שבשבתות וחגים הכניסה ליישובים רגלית בלבד או בדרך עוקפת למפל השחור.
למפל השחור או למפל הלבן ניתן להגיע מחניוני המפלים של הישובים ולעשות מסלול הליכה יחסית קצר, או לחילופין לאחד ביניהם למסלול ארוך קווי אחד (ברשת כתוב כ- 4-5 שעות של הליכה).
העמק הפורח שנפרס לפנינו אחרי הגשם הרשים בתפארתו.
בשביל סימון אדום ירדנו למפל השחור. הירידה תלולה והסלעים חלקים, כך שרשות הטבע והגנים ממליצים שלא לעשות את המסלול בגשם ולאחריו אני מוסיפה מילה קטנה, קחו בחשבון בוץ שחלקו לא קיבל טיפת שמש, מה שאומר שכותבת מילים אלו הצליחה להטביע כמעט כף רגל חחח (מה לעשות לא היה היכן להניח, אבל מרפי! דווקא זו שמחלימה?!). כדי להגיע למפל יש כמה יתדות וחצייה קטנה של הנחל.
המפל הלבן גבוה ולטעמי היווה מפגן טבע מרשים של רחש מים שוצפים ונוף פתוח, לצד פריחה צהובה וקקטוסים. זהירות מלעמוד סמוך למצוק והישארו על המסלול, יש קטעים מאוד מפתים לתפיסת זוית צילום, שסבך הצמחים לא בדיוק מעיד את תווי הקרקע 😉
למה שחור או לבן.. בזכות סלע הבזלת וסלע הגיר שכאן 🙂
לחיים, שאטו גולן
הרימו ראש, ממש בסמוך לחניון המפל הלבן, משכנו של יקב שאטו גולן.
מרבד סגול של טורמוסים מקבל את פנינו. האצילות של היקב מורגשת עוד בשער הכניסה.
אנחנו מגיעות לשם בימי קורונה, בהתאם להנחיות מי שרוצה להגיע, מתבקש לתאם את הביקור מראש. אם התמזל מזלכם (קרה לנו ) ויש מקום, מאפשרים לקנות בקבוק ולשבת באויר הפתוח.
או, שלום - מצפה השלום
אם הבוקר התחיל בראות שחבל על הזמן, כשהגענו למצפה שלום התאכזבנו קצת. זו אמורה להיות תצפית מרהיבה על הכנרת והרי הגליל. היה חביב ומתוק (קינחנו בארטיק).
היות ואנחנו מפיקות את המירב מהמצב, לצד המצפה ישנן מדרגות שמובילות לשביל מסודר בין צמחים, בסופו שני מעיינות קטנים (למסלול המומלץ בקרו, כמו תמיד אני ממליצה על ביקור באתרים רישמיים שיכולים לעדכן על סיגרת מסלולים או חלילה זיהומים במים).
אל הנקודה הבאה אנחנו אומנם נסענו, אבל אפשר להגיע גם בהליכה, שהרי מדובר בסה"כ מרחק של 2.5 ק"מ.
מבוא חמה ומצוקי האון בטיילת רמת הגולן
את הפנינה של הטיילת, אנחנו חייבות לתיירות גולן. הכרתי ושמעתי עליה, רק שלי אישית יש עניין עם מקומות מתויירים מידי. אולי הסיבה שיצא שהטיולים שלי יצאו באמצע שבוע הקלו את המצב.
טיילת רמת הגולן סלולה לאורך מצוקי דרום רמת הגולן ומקשרת בין כמה ישובים. 40 ק"מ של טיילת שכוללת נקודות עניין שונות ותצפיות מגוונות, מאפשרת לרכב או ללכת.
הטיילת נגישה ומי שנמנע מלהתלכלך בטיולים, כנראה שירגיש בנוח כאן.
אחרי ההקדמה הקצרה על הטיילת, מילה קטנה על מצפה מבוא חמה. כביש הגישה למצוקי האון/נקודת התצפית אומנם סלולה, אך צרה ומלאה בורות. בסוף הכביש פונים ימינה. אין שילוט ונראה שנכנסים לעבר מטעים, אבל שם אפשר לחנות, קל למצוא ו… אין הרבה אנשים.
מצפה מבוא חמה משקיף אל נוף מגוון: מבקעת הירדן, להרי הגליל וביום יפה… נו – אני חייבת: יראו גם את החרמון חחח
הליכה קצרה לכיוון צפון ומצוקי האון יתגלו, אלו מצוקים שמתחילים במדרונות הגולן ויורדים עד לעמק הירדן. כן אפשר לראותם גם ממצפה שלום, אבל כמו שהומלץ על ידי התותחיות של תיירות גולן, מכאן רואים יותר טוב.
סיום רגוע ליום מושלם במרכז ודרום רמת הגולן. קצת חבל שלא יכולנו להישאר, זו נקודה שווה לקפה מול שקיעה.
כך הסתיים לו עוד יום טיול ברמה וכמו ילדה שמתלהבת מצעצוע חדש, ידעתי שיום טיול נוסף נקבע עם חברה. האם אצליח לשכנע את ניצן לזרום לטיול ברמה?
