האמת שלי

 

כשאני חושבת על הדמות שאני, אני לא חושבת (רק) על הצורה החיצונית שלי, אלא מתנגן לי שיר ילדות: "אבל אני תמיד נשאר אני"

למקרה שאתם לא מכירים את השיר – שמתי קישור בסוף הפוסט ..

השיר כל-כך משקף את הגיוון שקיים בנו, את מי שאנחנו

במהלך השנים שמעתי את זה בכל מיני גרסאות אחרות, חלקן גם פחות עדינות של 'מה רואים בי'

"את עושה מה שאת רוצה", "אני לא הייתי יכולה לחיות כמוך", "את מפרסמת מה שבא לך, לא אכפת לך מה חושבים או איך זה נקרא אצל אחרים" ואחסוך עוד מיני תיאורים – טעות !

מכל מה שנכתב לעיל – אני מסכימה עם דבר אחד בלבד שא' אומרת לי נחרצות כל פעם: "את לא אדם רגיל. אחד הדברים שאני אוהבת אצלך זה שאת חיה את האמת שלך"

זה נכון !

אני חיה את האמת שלי, לא עם האמת שלי – אלו שני דברים שונים. אסביר כוונתי:

כשחיים עם אמת, בתפיסתי, סגורים לכל דבר אחר. תנסחו את זה איך שאתם רוצים: עקשנות, אטימות, סגירות, תוכחה. שורה תחתונה מבחינתי זו הדיפה של דברים והימנעות (זה בסדר גם להסכים שלא מסכימים…).

כשחיים את האמת האישית – אנחנו מחוברים לעצמנו וחיים קודם כל את הלב שלנו, את הזהות והאחריות האישית שלנו.
כשחיים את האמת האישית שלנו אנחנו מוכנים לצאת מאזור הנוחות (גם אם זה מפחיד), זה בסדר להודות בטעויות, זה בסדר לחבק מצבים לא נעימים, אנחנו מוכנים להכיר דברים חדשים (גם בתוכנו) ואף להקשיב לדברים שלא תמיד נוח לנו לשמוע … מבחינתי – אנחנו יותר פתוחים לבריות ולהזדמנויות.

כשחיים את האמת האישית שלנו אנחנו לומדים להכיר את מי שאנחנו, את הערכים שלנו, העקרונות שלנו, מה נוכל לקבל, על מה שווה להילחם, מה נעשה, מה חשוב לנו, על מה נוותר, היכן נתפשר ואיך נציג וכמובן למי ואיך …  אנחנו מתעצבים ומתפתחים.

לחיות לפי הלב שהוענק לנו, להיות מי שאנחנו – זו צריכה להיות האמת שלנו

 

והנה אני מוצאת את עצמי משתפת בעוד אחד מההגיגים שכתבתי למגירה…

היו שנים שניסיתי לשנות את מי שאני

עד שהבנתי – אני אדם של אהבה ונתינה

כשניסיתי לעצור את זה, זה עשה אותי (אמיתי !) חולה

כשניסיתי להפסיק עם זה, זה עשה לי רע בנשמה

ואז הבנתי, אותי לא כל אחד יכול להכיל…

אני אדם שצריך שיחבקו אותו מחד, אבל שיניחו לו גם לבד

אדם שרוצה צמוד, אבל גם לחוד

אדם שרוצה לנסות, לראות ולבלוע חויות

אבל גם אדם שמבקש יציבות

אדם ששואף ללו"ז גמיש כדי להגשים חלומות

אבל רוצה שגרת יום כדי לחוש רשת בטחון

למדתי להעניק ואף לבקש עזרה ..

פשוט כי הבנתי .. לעיתים אני יותר מידי רגישה

——-

אני זו שבוחרת מה לחשוף, התדירות, איך ומה לשנות, להתאים דברים או להשתיק – על כך עוד השבוע …

זה לא פוסט על "אני", זה פוסט על "אנחנו"

על הזהות שלנו, על היחד שלנו, על אחריות אישית, על הכרה, חמלה, נתינה, קבלה, הבנה ותודה – להיות אנחנו באשר אנחנו, אבל להבין שיש גם עוד אנשים מולנו

 

אז מי אתם ?
האם אתם חיים עם האמת שלכם או את האמת שלכם ?  אתם חיים אמת עיקשת או אמת קשובה ? אתם יוצרים את האמת שהחיים מכתיבים או שאתם יוצרים אותה ?
אין טוב/רע, מתאים/לא – לכל אחד פן, אופי ובחירה אחרת לחיות ..

 

מצרפת לכם הרצאה קצרה להשראה, שהתוודאתי אליה בלייב אי שם בניו זילנד הרחוקה…

דרך אגב, תמונת הנושא של הפוסט סימיובלית לפרוייקט #לקראתהפסח שבחרתי לי לשנת 2018 וצולמה בליל הסדר 2016 במעבורת לאי הדרומי – על כך מבטיחה שעוד יסופר

#לשיר של עוזי חיטמן ליחצו כאן

כמה נהנית / נתרמת מהכתבה ?

להצבעה

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר דירוגים 0

איזה כיף להיות הראשון להצביע

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?