סוקרטס אמר:
אני יודע שאני יודע,
אני לא יודע שאני יודע,
אני יודע שאני לא יודע,
כשמזכירים לי את זה, אני תמיד מוסיפה – ויש דברים שאני לא יודעת שאני לא יודעת !
תהייה ? השראה ? השקפה ?
קריאה, כתיבה, טיולים, סרט, סידרה, צילום ועוד… עולם עצום של מידע
אם בעבר הייתי צריכה לכתת רגליי לספרייה העירונית
לסחוב ספרים, גם לטיולים .. היום הכל בלחיצה אחת על כפתור ה"און" או סוויפ שפותח את המסך …
ככל שאנחנו למדים יותר, וחשופים יותר למידע אנחנו מבינים כמה אנחנו לא יודעים
כל הדברים יגעים, לא יוכל איש לדבר, לא תשבע עין לראות, לא תמלא אוזן משמוע, כל הדברים יגעים (קהלת)
אני לא זכרתי מה המשמעות של המשפט מבית הספר. מקווה שאני לא לבד .. בכל מקרה, התחברתי אליו מאז שלפני כמה שנים נחשפתי אליו שוב ..
חיפוש מהיר בגוגל העלה פרשנויות שונות ומגוונות, כבר אמרתי – עודף מידע …
יש פעמים שאני מחליטה שלא להעמיק יתר על המידה, ולהנות מהפרשנות שלי – תיכף תבינו למה … ואני בטוחה שאני לא ממציאה את הגלגל, אני משתפת את את שמרגיש לי בבטן, מה שדיבר אלי מהלב:
אנחנו לומדים כל הזמן, מתפתחים (גם אם מרגיש תקיעות לפעמים), חוקרים, מעמיקים – ממתי שאנו נולדים, אנחנו סקרנים עוד ועוד לגלות.
אנחנו לעולם לא שבעים לקבל ידע – כן, גם אלו ששוקעים בתוכניות הריאליטי השונות.
אנו מבקשים לשמוע, לחוות, לחוש ו.. .במקרה שלי, כאחת שאוהבת טיולים, טבע ותרבויות – אני תמידדדדדד ארצה ואשאף להגיע למקומות חדשים או לשוב למקומות ישנים ולחקור אותם בפנים חדשות (פלא שהרשימה שלי רק משתדרגת ?).
בקיצור, לכל מה שאנחנו נחשפים אין סוף …
כולנו, בהם אני, מקבלים רעיונות מכל עבר, קולטת מילה מעובר אורח ברחוב (כשמחליטה ללכת בלי אוזניות חח), משהו שעייני נתקלה בו, ספר שקראתי, הרצאה שהקשבתי, הצגה, משפט שנאמר בסרט, מילה פה, מילה שם ולאותו דבר ואף לאותה חוויה, אנחנו יכולים לתת משמעות דומה או שונה..
אם אני כבר פה.. כמה דוגמאות … להלן כמה תמונות (כולן שלי 🙂 ) – מה העיניים רואות או מחשבה ראשונה ? (אחזור אליהן אח"כ..)
בכל מקרה – על כך נאמר – השקפה… השראה …
השראה על-פי ההגדרה יכולה להיות הענקה ונתינה ויכולה להיות מוזה ..
בעולמי וניסיוני.. עולים אתגרים כמו "בלוק", או בתרגום חופשי – "מחסום", זכויות יוצרים ומיני עניינים שמתבטאים במרחב החיים … הן הפיזיים והן הוירטואליים.
שנים שאני כותבת, אבל לא אחת היה לי מחסום כתיבה.. "אין לי מוזה" הייתי מתרצת … וכשגילו לי שמישהו העתיק ממני תכנים מהבלוג של המטיילים, חלק מהקונספט ופונה לאחרים מאחורי הקלעים.. הרחקתי אותו מהקבוצה הסגורה – יש גבול …
יובל כתב בספר "הרעיון", מישהו יכול לקחת את התכנים שלנו, אבל לא יכול להיות מי שאנחנו.. וזה בדיוק, טוב נו, לא מילה במילה – שאמרתי בהתייחס לעניין לפני שנתיים וקצת… ויש מצב שנתקלתי בזה בעבר ולכן זה נשלף אז.. ונזכרתי בזה עכשיו, כי לא מזמן סיימתי את הספר הנ"ל…
אני מאמינה שגם ב"חידושים" של היום, אנחנו לא יוצרים יש מאין .. אנחנו משדרגים דברים, עושים לזה אדפטציות שונות לסיטואציה, מקבלים השראה, מפתחים ונותנים פרשנות משלנו, מציגים את הדברים באופן שמרגיש לנו.
את אותו המשפט ניתן לומר בכל מיני גרסאות, לאותה התמונה ניתן להצמיד פרשנויות שונות, את אותם הדברים אנחנו יכולים להציג במיני זויות, אנחנו יכולים להשתמש בדבר זה או אחר – עד כדי לא לדעת איפה נתקלנו בזה בעבר ..
החיים עמוסים במידע שנגלה אלינו, פה נחרטת מילה, שם נחקק משפט, הופ נשלפת אסוציאציה…
בעולם של הרבה "מובן מאליו", אני בוחרת ומתעקשת (גם אם לפעמים נופלת, היום כבר פחות) להסתכל על ה"פלא" ולהודות על קיים, כך מצאתי את עצמי מקבלת השראה מדברים – שמתם לב לשם הבלוג ולאינסטגרם שלי ?
ספרים, יוצרים, חברים, אנשים זרים, שיחה עם הבריסטה או עם הקופאית בסופר (מאוד אופייני בניו זילנד), משפט שרוסס על קיר רחוב וכן – גם כאלה שנחרטו על דלת השירותים – הכל יכול להפוך להיות השראה, גם ובעיקר רגעים מאתגרים..
אז תכל'ס, השראה היא לעיתים גם עניין של השקפה.. שיכולה גם להיות בסיס להתפתחות והגשמה
——–
הבטחתי לגלות מה מבחינתי מסתתר מאחורי התמונות …
1. הסוס – מבחינתי זהו לא סוס שפצח בדהרה, אלא כמו שציינתי באינסטגרם שלי: בכל אחד מאיתנו יש צד פיראי, חופשי ומאושר.
2. הצורה הזו, מתכת לתוהים, הוא פח אשפה ציבורי, אז בהשראת קורס הצילום כמה בקלות אפשר להוציא דברים מהקשרם, גם בדברים הפשוטים של החיים.
3. השימפנזה – צילום מסדנא שעשיתי, אח"כ קיבלה משמעות של תקווה. לא משנה כמה אני במקום סגור, אני תמיד אסתכל החוצה כדי לראות את האור שבחוץ (אני רק על התמונה הזו יכולה לפתח תיאוריות ופילוסופיות רבות..)
4. הדבר הירוק – מבט ראשון קשר של חבלים, מבחינתי: לראות את התמונה במלואה, שכן מדובר בחלק קטן של נדנדה לילדים בגן הציבורי.
5. הצעת הנישואין – המחשבה שחלפה לי באותו הרגע "תשלפי מצלמה זה רגע מרגש, הוא סחב את זה כל הטרק" ושנייה אחרי חלף קול שטות (לא שלי) מן העבר "עוד אחד עושה טעות" (כמו שכתבתי באחד הפוסטים הקודמים, על אמונות וכל מיני זכרונות …)
6. התמונה על חוף הים.. רוגע, שלווה חוף נחמד, אולי לפ-טופ.. אבל אם אשתף שבשבילי זהו זכרון מתוק של ימי השראה בוולינגטון, תהיה אהדה ולו הקטנה …
השראה.. השקפה.. יצירה
הפתעה אחרונה ! מבטיחה
תמונת הנושא של הפוסט – היא מעמד של לקים ובכלל – בשבילי היא סמל למגוון הרחב שסביבנו
כמה נהנית / נתרמת מהכתבה ?
להצבעה
דירוג ממוצע 0 / 5. מספר דירוגים 0
איזה כיף להיות הראשון להצביע
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?