כמה ימים לפני שטסתי, נסעתי לבקר אותה.

לא יכולתי ולא רציתי לומר לה את זה בטלפון, היא היתה לצידי (מרחוק אומנם), בימים המאתגרים שלפני העזיבה.
החמיאה, העניקה, הקשיבה, התעניינה, היתה – המינימום שיכולתי זה לבשר פנים אל פנים … לצד חיבוק ואמירה של תודה גדולה

כשסיפרתי לה היא פירגנה באהבה (מהבודדים שהגיבו כך ישר) ושלפה מהמותן "וואי, אני בדיוק קוראת את 'לאכול, להתפלל, לאהוב' , מכירה ?" המשך…