לפעמים נראה שהתשובה לשאלה כל כך פשוטה, דווקא היא .. מורכבת למדי
תכלס אין עליה תשובה נכונה – תלוי מי עומד מולך …
בין אם זה 'בסדר', 'חרא', 'טוב תודה'
'מאתגר', 'מעולה', 'גרוע', 'נפלא' או 'נהדר'
בביקורי הראשון בניו זילנד כשנתקלתי בהתעניינות בי בכל פינה (גם המוכרת בסופר) הרמתי גבה
תהיתי, מה – הם באמת רוצים לדעת מה איתי
בביקור השני, כשטיילתי וגרתי הבנתי קצת יותר לעומק את מהות הדברים (אולי אספר ביום מן הימים)
ובביקורי השלישי, כשגרתי ובין לבין טיילתי הבנתי שזה תלוי מי ואיך שואלים
ועם התובנה הזו הגעתי לארץ
למדתי לענות בשאלה "באמת רוצה לדעת?"
וגם מתוך התשובה הלכאורה אמיתית אני כמעט מזהה תמיד מתי ומה נכון למי
"מה שלומך" לכאורה שאלה כל כך פשוטה
שכל תשובה עליה לא תהיה ערבה למשמע
אם אומר ש"הכל בסדר", ירימו גבה וישאלו "באמת ? מה כל כך בסדר?" או "וואלה. מה"
אם אגיד "נפלא, נהדר" – יתפלאו "איך יכול להיות שככה טוב בתוך כל הבלאגן"
אם אענה "חרא", יגידו "למה ככה"
אם אענה "מלחמה", יתהו – "איפה, על מה וכמה".
מאז שחזרתי לארץ נדמה שאין תשובה שעניתי ויצאו ממנה מרוצים – כמובן לא כולם … J
שאלה פשוטה של "מה שלומך" משקפת את מה שמתחולל אצל מי שמתעניינים בו ולכן אין תשובה נכונה/לא …
וביננו, לפעמים מרגיש ששואלים מתוך נימוס בלבד ולא באמת מתוך עניין.. כמה שכואב לפעמים להודות – השאלה נובעת מתוך עניין וסקרנות בלבד. תכלס – מיותר – עדיף להשקיע את הזמן במי ולמי שבאמת אכפת …
ואני.. דרך אגב, אם תהיתם, אם כבר שאלתי בשלומך – אני באמת רוצה לדעת.. לא צדיקה בסדום.. פשוט למדתי, הודות לניו זילנד, מתי ואיך לשאול מה שלומך/מה המצב/מה קורה/מה חדש … – ולא, זה לא אותו הדבר 🙂
