את ארז הכרתי במקרה (או שלא), במפגש מיט אפ של נוודים דיגיטליים. זה היה כמעט שנה לפני שהוא יצא לטיול הגדול שלו, כשזה רק היה בקו המחשבה, ואני בדיוק חזרתי מעוד אחד.
בינתיים ארז עקב וקרא בבלוג על חויות דרום אמריקה שלי והחיים. הרבה יותר מפעם אחת מצאנו את עצמנו שוקעים לשיחות רבות על טיולים והחיים בכלל. הוא שיתף במחשבות, חששות ולעיתים רגשות, כך גם אני.
הראיון התקיים כשהוא היה באמצע הטיול, כשביקשתי שיספר משהו על עצמו, מצוייד בהומור משלו, ענה: ארז, מלצר, חובב אוגרים וליקוק קטיושות. מיותר לומר שחוץ מהאוגרים, שום דבר לא היה קשור למציאות אותה הוא חי.
עבורכם מוסיפה, בן 37 יצא לטיול הגדול החלומי שלו בדרום אמריקה. לבדו.
למה דרום אמריקה ?
במשך שנתיים היו לי טיולים קצרים בדרום ומרכז אמריקה, רציתי לחוות אותם יותר. תוסיפי סיפורים וההיסטוריה של המקומות שריתקו אותי לחקור וההחלטה דווקא לדרום אמריקה די ברורה.
הבחירה היתה מובנת. דרום אמריקה היא יבשת מרתקת, יש שיגדירו אותה צבעונית. היא משלבת מגוון של נופים – חופים, איים, פיורדים, מדבריות, שדות, פארקים, ג'ונג'ל, מפלים ועוד, כל זה לצד אופי רב ושונה של קצב חיים, מוזיקה ותרבויות. בקיצור – באמת שדרום אמריקה היא מקום של שפע רב לחקור.
גיל 37, טיול לתקופה ארוכה… יש חששות ?
היה המון פחד. במקרה שלי, חוץ ממה שברור – תחושת הלבד והאיך להסתדר, היו גם המון חששות לגבי בריאות. אני צורך תרופות על בסיס קבוע וזה היה חלק מהעניין. ההתרגשות תפסה את מקומה ברגע הצ'ק אין בנתב"ג.
כאחת שיצאה לטיולים גדולים בנקודות שונות בחיים, יכולתי להזדהות עם החשש לגבי הלבד, במיוחד כשטסים לתקופה ארוכה. זה הרי לגיטימי ויכולתי לתת רק מתוך ניסיוני בעניין, הן האישי והן המקצועי. החשש הבריאותי הוא משהו שיכולתי רק לשער ולהבין מהיכן הוא נובע. לא אחת יצא לי ללוות ולהיות עבור מטיילים שהיו להם אתגרים כאלו להתמודד ואכן, זה מאלץ להערך בעוד נקודה, שיכולה להיות משמעותית במיוחד – שלא לומר בירורים בירוקרטיים ולעיתים כאלו שדורשים פתרונות יצירתיים.
עד עכשיו בטיול היה רגע מרכזי שכבש אותך ?
היו המון. אני חושב שהערב הראשון וההפתעה שבה הכל הסתדר בקלות – המפגש עם האנשים, הקלות בה התחברנו והמשכנו את הערב, החיבור…
הבנתי על מה ארז מדבר. בטיול יש הרבה רגעי וואו, כאלו שמשאירים בנו חותם. נדמה לפעמים שכל חוויה יותר משמעותית מהשנייה, ומדהים שבסופו של דבר מה שמשאיר את הדבר שכובש אותנו אלו דווקא ההפתעות שדברים מסתדרים להם לפעמים.
הרגעים הללו בסופו של דבר אלו הרגעים שאנו נזכרים בהם דווקא לאחר החוויה.
אנחנו תמיד חכמים בדיעבד – לו יכולת לצאת לטיול שוב, מה היית עושה אחרת ?
לוקח הרבה הרבה פחות ציוד.
מחוייכת. ככל שנרצה להיות יעילים יותר, לכולנו זה יכול לקרות לפעמים, גם למטיילים המנוסים. ולמרות שיש לי רשימת ציוד מומלץ לניו זילנד (שמתאימה גם לדרום אמריקה ולחלק מהמקומות באסיה), גם לי זה קרה 😉
היה מצב שהתמודדת איתו ולא ידעת מה לעשות ? התחבטת הרבה ? למה ? מה עשית בסוף ?
כן. לא ידעתי אם להמשיך את הטיול עם חבר שטיילתי איתו בעקבות התנהגות מגעילה ולא מוסרית שלו. החלטתי להמשיך.
כשאנו מטיילים לבד, אנו לא באמת לבד ולעיתים דווקא משום זה עולה לפעמים תהייה האם נכון להמשיך לטייל עם אדם או שצריך לעשות מעשה.
מי חסר לך בטיול, או אתה מתגעגע ?
לאחיינים ולמשפחה.
כשהוא שיתף את זה, נזכרתי באחת השיחות שלנו, שבה הוא העלה שהוא מעריך שזה יהיה הגעגוע המרכזי שלו, כי הוא מאוד מחובר אליהם. תכל'ס, אי אפשר באמת להתכונן לגעגועים. לומדים לטייל איתם…
האם רצית לעשות משהו ונמנע ממך ?
כן. להגיע לאמזונס.
לא רציתי לחפור. אני יודעת שיש רגעים כאלו בטיולים, בדיוק כמו בחיים הרגילים, אנחנו לפעמים נאלצים לוותר על דברים מכל מיני סיבות, החל מתקציב, מצב בריאותי, מזג אויר או פשוט שינוי בתוכניות. מה שבטוח שלא משנה למה, זה יוצר איזושהי אכזבה מסויימת אבל זו מתמלאת בחוויה אחרת.
אומרים שעברית קשה שפה, צודקים. אני יכולה לשער מה עובר על תייר שמגיע לישראל ומנסה להבין את מה שאנחנו אומרים. בפסיפיק מדברים אנגלית, אז גם אם המבטא שלהם מאתגר, או מדברים מהר – גם אם לא מדברים אגלית שוטפת, קל להסתדר. בדרום אמריקה, יש מקומות שמניסיון לא דיברו אנגלית בכלל ולמרות שידעתי שארז למד ספרדית לפני הטיול, סיקרן אותי לדעת האם הוא חווה מחסום מסויים בעניין או אולי פגע בחווית הטיול שלו.
כן, מחסום השפה אכן גרם לי להיות לא מסוגל להביע את עצמי עד הסוף., אבל לא חשתי פגיעה מהותית.
עד פרסום הראיון, אני מבטיחה לכם שארז כבר חלם בספרדית…
מילה אישית, כאחת שטיילה בדרום אמריקה ללא כל שפה. אם טסים לתקופה, אני ממליצה בחום כדי להוסיף קורטוב של עוצמה לטיול, לעצור במקום – ועדיף בתחילת הטיול וללמוד את השפה המקומית, כדי שתוכלו לנהל שיחה כמו שצריך.
בטיול אנחנו נתקלים ולומדים על עצמנו מגוון רחב של דברים. מה למשל למדת על עצמך או הכי הפתיע אותך על עצמך ?
שיש בי איכויות זוגיות מעולות, שאני מעריך פשטות ואוהב אותה ושאני לא צריך הרבה.
מה הדבר שהכי מטריד אותך לקראת החזרה לארץ ?
מה אעשה, במה אעבוד.
בכל גיל, רגע לפני החזרה עולות התהיות מה הולך להיות. יהיו שזה לימודים, אחרים זה עבודה, יהיו שזה מצב משפחתי, איפה לגור ועוד מגוון התמודדויות. כשאנחנו יוצאים לטייל, אנחנו לא מיד חושבים על היום שאחרי. אנחנו לפעמים גם נמנעים מלחשוב על זה כשאנחנו בתוך הטיול. זו התמודדות שאי אפשר להתעלם ממנה. היא תגיע מתישהו.
ומה עכשיו ?
הכיוון הוא להיות נווד דיגיטלי ולהמשיך לטייל.
בשנינות האופיינית לארז, הוא מוסר למטיילים שעכשיו יוצאים לטיול שלהם: "קפצו לבריכה. אין בה תנינים".
ממש.. חלפה מחשבה בראשי. כאחת שחיה בדרום הפסיפיק כמה שנים וטיילה באוסטרליה, כשבכל פינה אזהרת תנינים.. בכל מקרה, כן – כל שנותר לי זה להסכים עם העניין ורק להוסיף, במקרה הכי גרוע למי שלא יודע לשחות, זה לבקש גלגל הצלה. דברים טובים יצמחו מכל המצב.
מאז הראיון ארז כבר חזר לארץ, לגיחה-ביקור קצר, עם מבט לעתיד לכיוון טיול נוסף במרכז אמריקה. עוד לא נפגשנו. אין לדעת, אולי עוד יבוא יום ונפגש שוב. בינתיים הוא חולם להיות מבקר קולינרי עולמי. אמן ויזדמן. כמה מתאים לו.
דרום אמריקה או יעד אחר ? רוצים לגלות מה הכי מתאים לכם ? איך לייצר את הטיול שלכם ? מוזמנים לדבר איתי ונגלה ביחד
רוצים לצאת לטייל אבל יש פחד טיולים?
מתלבטים אם לצאת לבד או עם שותפים?
מרגישים שאף אחד בסביבה שלכם לא מבין אתכם?
יש לך מסר שחשוב שיגיע לאנשים?
אני כאן לתת לך במה להשראה
