נירוונה בוינה

נירוונה בוינה

השייט לאורך הדנובה מברטיסלבה לוינה, מפגין עוצמות של היסטוריה, טירות ועיירות. נחמד.
שתי חברות מתפעלות את המעבורת בין הנקודות, מומלץ להזמין מקום מראש. השייט ארך כשעתיים וחצי כשמלבד 15 דקות האחרונות אפשר לאורך כל הדרך לשבת בדק העליון. שווה להגיע מוקדם, כדי לתפוס מקום ליד החלון.
שקט, שלווה, רוגע.. תחושה של נירוואנה באויר, ולמרות זאת – וינה קיבלה את פני לא מוכנה.

לאורך הדנובה

 

עיירות
טירות

מיד לאחר העגינה, ביציאה מהמעבורת נשברה ידית המזוודה. אין מיקריות, חייבת לתפוס הכל בקלות. המזוודה עברה איתי הרבה מדינות, יבשות וימים – כנראה שהגיע הזמן לשינוי. אם זה היה קורה לפני שנים, קרוב לוודאי שזה היה מתסכל אותי עד כדי מחרב לי את השהות, הפעם קיבלתי החלטה – תוך כדי מימוש התוכניות נמצא חדשה.
וינה מבלבלת קמעה בחלוקה לרובעים, כשרצינו להזמין לינה ניסינו להבין איפה הכי שווה ונוח יהיה לנו לנוע. וכשאני כותבת לנוע, הכוונה שלי ברגל… הרובע המרכזי הוא רובע מספר 1, ומצאנו ששווה לישון ב- 3, 4 או 7,  אך גם אם תמצאו עצמכם ברובעים סובבים אחרים, מערכת התחבורה הכה יעילה ונוחה בוינה היא מטורפת תקל את התנועה, בין אם רכבת שמזכירה אוטובוס ישן, המטרו, או האוטובוסים – הכל נעים ולפספס את הרכבת זה לא ביג דיל, כי אחרי 2 דקות מגיעה כבר אחרת. לכן לא הבנתי למה הם ממהרים שמה "יפספסו" אותה…  לכן, בהתאם לתוכנית שווה לרכוש כרטיס חופשי לתחבורה הציבורית (יש לפי מספר ימים..)
כן, בין שיחות הוואטצ אפ חוצות היבשות עשינו שיעורי בית, אך בהתחשב שלאיילין ולי היה יום וחצי בוינה, החלטנו שאותם ננצל בזמן איכות של הסתובבות בעיר ובמקומות שונים ופחות במוזיאונים, שווקים או אחרים – אלו נשאיר למפגש עתידי.
היינו עייפות מהיום הארוך בברטיסלבה, אז ביקשנו המלצה ממקומי לארוחת ערב קרוב למלון בו שהינו. ההמלצה הוכתרה בהצלחה. בירה ואוכל מקומי. יאמי-אין-מאי-טאמי. שוטטנו לנו ברחובות, מוזיקה חיה בקעה לא רחוק מהיכן שהיינו, מסתבר שפסטיבל מקומי מתקיים בעיר, ולרגע הרגיש לנו כאילו בסינכרון הפוך – מסיבות הרווקות הגיעו לוינה בעוד שבברטיסלבה מתקיימות כל מסיבות הרווקים.

אחלה סיפתח, אחרי ברטיסלבה

 

הארוחה הרבה יותר טובה מהתמונה

שמש נעימה קיבלה את פנינו בבוקר הראשון (והאחרון) שלנו בוינה, אחרי התארגנות קלה, שוטטנו לנו בשדרה לעבר יום שידענו שיהיה ארוך במיוחד, דקות בודדות אחרי שעזבנו את בית המלון התבוננו אחת על השנייה ומבלי לדבר ידענו – קפה של בוקר נדרש, וככה בספונטניות חוצות את הכביש לעבר בית הקפה שהיה, ובדיעבד בחירה מוצלחת מסתבר שהוא מהמוכרים והמומלצים בקרב מקומיים ותיירים.
וינה מרשימה בארכיטקטורה שלה, רק מה חבל שמה שאפיין גם כאן זה שיפוצים…   איילין ואני כבר צחקנו שכנראה האיחוד האירופאי העביר כספים לשדרוג ושימור הבניינים ..

בניין הפרלמנט… בשיפוצים

 

מועדון ארוחת הבוקר

מסתובבות עם מפה, לעיתים מתוכננות בלוקיישן, לפעמים הולכות עם הבטן, כך מצאנו עצמנו חוצות רובעים ולכאורה מאבדות את עצמנו בתוך מסלול ספונטני-מתוכנן, לצלם, לבחון היכן אנחנו ולגלות שזה לוקיישן שרצינו להגיע אליו, שתינו חובבות צילום מושבעות.
23 רובעים יש לוינה, כל אחד מהם יכול להציע חוויה שונה. הרובעים המוכרים: העיר העתיקה (1), האזור היהודי (2), ארמון בלוודרה, בית קונצרטים (3), שוק לנאש (5), שדרת קניות (6), בניין העירייה, והפרלמנט (8) ארמון שונבון (13), כנסיית שטיינהוף (14), מבשלת בירה (16), והרובע המפורסם של המוזיאונים, 7 (בו נמצא גם מוזיאון האומנות הגדול באירופה).

בית המשפט

 

St. Stephen's Cathedral ביום הצד השני ב.. שיפוצים

שעות צהריים מאוחרות איילין הציעה שנשנה כיוון לעבר הארמון, השמיים הבהירים שהתמלאו בעננים עודדו אותנו להגיע בתחבורה ציבורית. מקנחות לנו בגלידה עם ההגעה, החלטנו שנלך בשביל הפוך מכולם, מה שאיפשר לנו בחלק מהפעמים לצלם בלי עומס של אנשים. כמה דקות של הנאה וארובות השמיים נפתחו להן לברכה, זמן מצויין למנוחה קלה התיישבנו להסתתר מתחת לעץ, להנות מניחוח הגשם לפני שממשיכות להסתובב.

Schonbrunn Palace


Gloriette
משם בחזרה למרכז, נזכרנו שעלי לקנות מזוודה אך לא לפני ארוחת צהריים מאוחרת, מנסות לגשש את דרכנו לעבר מסעדות מומלצות, עד שמוותרות – נלך עם הבטן (תרתי משמע) ..

כנסיה בדרך, רגע לפני שחוזרות למלון, ונפתחות ארובות השמיים.

בערב התייפייפנו כדי לכבוש את העיר, כחובבת הופעות חיות הארד רוק קפה היה מהעלובים שראיתי אז ויתרתי (בחור מקומי חביב הזהיר אותי), ובעוד ארובות השמיים נפתחו לרווחה, הטמפרטורות צנחו והעובדה שהייתי צריכה להתעורר בעוד שעתיים לקראת טיסת בוקר מוקדמת במיוחד ומשם ליום עבודה עידכנו את התוכניות וויתרנו על צילומי לילה מהסקיי בר …
וינה היא עיר אירופאית קלאסית, כך אומרים, מגדירים אותה כעיר עמוסה בתרבות וכל שצריך לדעת זה מה, איך, לאן ומתי. תכלס צודקים ואני הייתי מוסיפה תמיד לבחון  free tour שהפך להיות מאוד פופולארי בשנים האחרונות, גם מחוץ לאירופה, וכמובן free pass שמאפשר כניסה חופשית/בהנחה לפעילויות מגוונות ולפעמים שווה את ההשקעה.
מבודפשט לברטיסלבה לקינוח וינה..
נראה שטיול הערים שלי הפך להיות טיול ערי בירה. טיול שבו העיקר היה המפגש עם חברות וחברים, טעימה של מאכלים מקומיים (אני צריכה לחזור לעוד חוויה של שניצל וילנאי) והרבה תמונות. קרוב לוודאי שעוד אחזור לפחות לשתיים מהנקודות ..
ואם תהיתם, רגע לפני שנסגרה החנות, מזוודה חדשה הצטרפה למשפחה 🙂

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on whatsapp

כמה נהנית / נתרמת מהכתבה ?

להצבעה

דירוג ממוצע / 5. מספר דירוגים

איזה כיף להיות הראשון להצביע

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

סגירת תפריט